שבוע 12, סיפרנו בינתיים רק למשפחה הגרעינית ולכמה חברות ובכללי בוררים בפינצטה מי יודע לפחות עד לסקירה. שבוע שעבר באירוע משפחתי, גיליתי שאבא של בעלי כבר הולך ומספר לכל העולם. אני מבינה שזה מהתרגשות אבל אשכרה אנשים שאני בקושי מכירה ניגשו להגיד לי מזל טוב ולטשו מבטים בבטן (שהיא סתם קצת כרס כי עליתי במשקל וזה מבאס אותי גם ככה, עוד אין שום "בטן של הריון"). זה עשה לי ממש רע והפך את העניין הזה ממשהו מרגש שלנו לנושא שאני עכשיו כועסת ולחוצה ממנו. לא יודעת איך לצאת מזה

אמאלה אני ממש ממש מבינה ורק נותר לי לשלוח חיבוק ולהגיד שתציפי, מהר, אחרת דברים שלא תרצי ולא תתכווני אליהם יקרו גם בהמשך אני חווה עכשיו חוסר שליטה בכל מיני מצבים כי אני מרגישה שהתביישתי להגיד כשהםריעו לי דברים בהתחלה

שליטה בהורים שלו או בבן שלי*** ובמה אני קוצה שיאמר או יעשה

להתעלם קרה קרה להגיד ליד האבא אתם זוכרים שעדין לא מדברים על זה נכון ? וזהו אין איך לתקן

לתקן כבר אי אפשר, להבא תדעי על מי לסמוך ועל מי לא למי אפשר לספר דברים ולמי לא, מאוד לא נעים מבינה אותך ואת העצבים שלך אבל תנסי להירגע מה שהיה היה, תגידי לו שזה לא היה נעים לך שהוא סיפר ושאת מבקשת שפעם הבאה זה לא יקרה. תתרכזי בעצמך ובהריון כרגע🤍

אני לא מגלה להורים שלו עדין כי אני יודעת מי האנשים שעומדים מולי .. רק ההורים שלי יודעים ובעלי מבואס אבל אין ברירה

תודה על התמיכה. בעלי יודע ומסכים שזה היה לא בסדר, לאבא שלו הבהרתי שזה היה מוקדם מדי, אמנם סיכמנו שמעכשיו לא ימשיך להפיץ אבל מצד שני קיבלתי בעיקר הצדקויות. אני מרגישה שמגיעה לי התנצלות לפחות אבל לא רוצה לפתוח ריב איתו. ובעיקר רוצה להבין איך אני מחזירה לעצמי את ההתרגשות שהיתה קודם כי כרגע אני בעיקר ברגשות שליליים

מבינה אותך אבל זה כבר קרה וזה בסה״כ מהתרגשות , ממליצה לך לשחרר ולהמשיך הלאה אוטוטו כולם ידעו ואין מקום לכעס זה סתם ישפיע עליך ועל העובר. מניסיון שחררי תחייכי תגידי תודה וזהו.

עקרונית זה כבר חודש שלישי ואין בעיה לספר אבל אני מבינה אותך תדברי איתו על זה