היי סנות קשה לי נורא אני בבית עדיין חופשת חידה חוזרת אחרי כל החגים חעבודה שאני חא רוצה בה ממש ואני כבר תקופה בלי קשר סובלת מעליות ירידול במצבי רוח רוב הזמן אני ממורמרת לא קואה חצי כוס מלאה לא עושה בשביל עצמי כלום ללא השכלה עובדת בתור פקידה במוסך לא משהו בכלל מרוויחה מינימום קשה לי מאוד בהכל בעלי איש צבא יוצא מוקדם בבוקר מגיע בסביובות 18 לא כולל תורניות פעם בשבןע ופעם ב3 חודש יוצא ל4 ימים חכוננות מחוץ לבית.אין חי עזרה מההורין הם רחוקים הקשר איתם מה נשמע מה קורה תמועות של הנכדים לא יותר מידי לא משתפת מה עובר עליי איך מרגישה אמא שלי בעצמה אישה קשת יום שחיה לבד מביטוח לאומי.אני מרגישה לפעמים שאנע מתפוצצת מבפנים ומה שבא לי לעשות סה לישון אפילו לקחת את הילד הגדול לגן קשה לי קשה לי לצאת מהבית כל דבר זה פרויקט בשבילי חושבת על דברים שלא אמורים לחשוב עליהם כמו איך אמצא חניה ליד הגן כי אני לא יודעת להחנות ואני חונה במרחק של 2 דקות שיש לי חניה של 10 שניות הליכה רק כי אני חוששת לבצע מהלכים ולנסות פניתי לבריאת הנפש נתנו לי הפניה לטיפולים של שיחות ועדיין לא הלכתי לא אזרתי אומץ ולא קבעתי לעצמי כלום.בעלי יודע מהמצב אבל לא נראה שמתעניין חוץ מזה שקורא לי משוכעת לפעמים..אין לי חברות פה יש לי רק גיסה אחותו אבל לא באמת ימסוגחת לשתף אותה.זהו פרקתי פה

שללת דיכאון אחרי לידה? לפעמים יש ואין בזה כלום אבל חשוב מאוד לטפל ! ממליצה לך לפנות לרופא משפחה או לאין שההפנן אותך כדי שזה לא יחמיר הכל בר תיקון רק תחשבי שיהיה טוב ואל תדאגי זאת תקופה כזאת .. מאיזה אזור את יש לך חברות אולי לצאת קצת לטייל ? לשאוף אוויר

אזור דרום,לצערי לא כאילו יש חברה אחת מהעבודה שלי שעזבה ומרגיש לי כזה לא נעים ליפול עליה היא לומדת עובדת היא פחות בקשר איתי אמנם נשארנו בקשר אבל הודעה אחת לחודשיים כזה

נשמע עניין שטיפול קצר או כמה שיחות פותר לך... אל תהססי לבקש עזרה ולשתף את בעלך, גם אם הוא לא יכול ממש לעזור, הוא צריך לדעת. ואת- אל תיהי אדישה כלפיי עצמך... תתאפסי ותקבעי תור לטיפול, את צריכה להיות בריאה ושמחה והילד שלך צריך אמא מתפקדת... קדימהההה תתחילי לזוז בהצלחה!