בעלי לא מדבר עם אמא שלו כבר כמה שנים טובות ששואלים אותו אם הוא זוכר למה הם לא מדברים הוא אומר שזה כי הם פגעו אחד בשניה ועבר הרבה זמן והוא מפחד להיפגע ממנה ולפגוע בה גם כן שוב...אף אחד מהמשפחה שלה ולא היא לא הוזמנו לחתונה שלנו(בהחלטתו) הוא בן יחיד ואבא שלו נפטר בלי שהם היו בקשר... ואני מהצד רק רוצה שיהיה לו טוב אבל נראה לי מוזר שאני בחודש שמיני ועדיין היא לא יודעת מזה, מתי נספר לה אלוהים יודע... גם לא רוצה ללחוץ עליו ולהתערב לו.. ולי אין הורים.. נשרף לי הלב... מה הייתן עושות? איך הייתן מנסות לשכנע אותו לדבר איתה? בכל פעם שאני מעלה את הנושא הוא נסגר לתוך עצמו

ואואואו איזה מצב מורכב! תראי בעיקרון זה חייב לבוא מימנו והוא חייב לרצות את זה… אני הייתי מנסה להגיד לו אולי שהיום שאת ממש רגע מלהיות אמא את חושבת על עצמך בסיטואציה כזאת בעוד כמה שנים והיית רוצה מאוד שהבן של יבוא ויספר לך ובטח ובטח להיות איתו בקשר ולדעת מה שלומו. החיים קצרים כלכך ואין לדעת מה יקרה מחר בבוקר ! לא צריך לחזור להיות בקשר יומיומי אבל כן לספר לה על ההריון ולראות שהיא בסדר לפחות עכשיו בחגים. אולי שיחה כזאת תשכנע אותו…. ואם לא… אז זה שלו ועם כמה שזה קשה ומוזר לך שהיא לא יודעת הוא בעלך ואיתו התחתנת ואין ברירה אלה לקבל את זה.. בהצלחה! העיקר בריאות ולידה קלה בידיים מלאות🙌🏼♥️

לדעתי דווקא בגלל שאת רוצה שיהיה לו טוב את צריכה להניח לזה ולתת לו להגיע להחלטה הזאת לבד מבלי ללחוץ עליו. זה משהו שצריך לבוא ממנו בלב שלם. לכל דבר בחיים יש זמן. אני בטוחה שיש לך כוונה טובה אבל עצם זה שהוא נסגר בכל פעם שאת מעלה את הנושא כבר מראה שהוא לא בשל. לדעתי גם לא חייב לספר ובטח לא להתערב לו זה צריך לבוא ממנו בלב שלם ובמוכנות ריגשית. אל תנסי לשכנע תניחי לזה כמו שזה ואם זה צריך לקרות זה יקרה לבד.

דןדן אני מפחדת שיקרה מה שקרה עם אבא שלו הוא פתאום נפטר בפיתאומיות והוא לא זכה לדבר איתו ועד היום הוא מצטער על זה... לא רוצה שיהיה אותו דבר...

אני מבינה אותך לגמרי! את יכולה להגיד לו את זה פעם אחת ולתת לו להחליט אם זה טוב עבורו..כשעושים משהו בלב לא שלם לעיתים המצב מחמיר או מביא לנתק גדול יותר. שוב כל מקרה לגופו אבל זה באמת צריך לבוא ממנו שהוא בעצמו לא ירצה להפסיד את אמא שלו. הנושא בטוח רגיש מאוד אם הוא מסתגר בכל פעם שהנושא עולה. כלומר עדיין קשה לו ההתמודדות.

מצד שני אם לא יספר לה שהולך להיות לו ילד היא עלולה להיפגע יותר וזה עלול לגרום לנתק גדול יותר 😭

עדיף מאוחר מאשר בכלל לא.. לריב עם אמא ולהגיע למצב שהיא לא מגיעה לחתונה שלך??? מה נסגר??? תגידי לו מאוד פשוט, היית רוצה שהילד/ה שלך לא ידברו איתך כל כך הרבה שנים??? ולא תהיה בחתונה שלהם ולא תזכה להכיר את הנכדים שלך אחרי שגידלת את הילדים שלך כל החיים??

בעלי שכנע אותי להשלים עם אבא שלי לפני החתונה. אני הסכמתי בגלל שבעלי לא רגיל לדרמות ובא ממשפחה נורמלית ואבא שלי הסכים נטו כדי שבמשפחה המורחבת לא ישאלו שאלות... זה החזיק 4 שנים קשות של ויתורים ענקיים מצידי ברמה שהיחס שלו כבר התחיל להתגלגל לילדים שלי. בשלב מסוים בעלי בעצמו החליט שלא מגיע לו את הנכדים שלו ולא אותי וחזר הנתק. בקיצור מה שאני רוצה להגיד זה שכל אחד יעשה מה שהוא מכיר עפ המשפחה שלו. ממש לא הייתי פועלת מאחורי הגב שלו. הוא מכיר את אמא שלו ואת לא והוא יודע על מה הוא מדבר. גם אמא שלא מנסה ליצור קשר עם הבן שלה ולא מוותרת על האגו אומר משהו על זה שהוא כנראה צודק. את יכולה לדבר איתו עוד פעם ולהגיד לו שקשה לך שהילד יגדל בלי הסבתא היחידה שקיימת ואולי לנסות אבל לא הייתי בונה על זה

או לפחות לבקש ממנו שיספר לה דרך אנשים או תבקשי ממנו לספר לה את בעצמך אסל לא מאחורי הגב

אני עם סיוון..נכון שהיא יכולה להיפגע אבל אם אין רצון אמיתי שלו זה לא יחזיק ולא יעזור. ולפעמים נפגעים יותר כתוצאה מהחזרה לדבר. בעיניי אם האמא גם הייתה מעוניינת בקשר הזה באמת היא הייתה יוזמת או לחילופין לא כועסת בגלל המצב ביניהם ובעיניי מצופה מן האמא יותר מן הילד. זה באמת שלו וההתמודדות היא שלו והחוויה מולה היא שלו. את יכולה להגיד לו מה דעתך בנושא אבל לא מעבר לזה ללחות עליו לא הייתי לוחצת. אגב זה סוגר את זה יותר וגורם לאי רצון גדול יותר לא לדבר.

מעניין מה היה בניהם שעד כדי כך לא מדברים זה אמא והבן שלה נשמע הזוי

..הדברים שאני יודעת הם נוראיים, לא רוצה לחשוב על מה שאני לא יודעת... אבל בערך.ממתי שאבא שלו נפטר הם התחילו להתרחק

אז בעיניי בכלל את לא צריכה ללחוץ אותו. יש דברין שהלב לא תמיד מוכן לקבל ולסלוח. ומי שלא חווה את הפגיעה ואת החוויה האישית לא יכול להבין זאת. תניחי לו עם הנןשא הזה. אם לא היה לו חשוב מידי שתהיה בחתונה בטוחה שלא חשוב לו מסםיק שהיא תדע על הנכד או לחילופין שבכלל תהיה חלק מהחיים שלו.

לא כל הורה הוא הורה ראוי, עצוב אבל זה המצב ומי שלא ראה את זה ולא הרגיש את זה על הבשר שלו לא יהין את זה. סך הכל יש לך המון מזל שאת לא מבינה את זה ולא מכירה. תחבקי את בעלך חזק חזק כי הוא עבר הרבה ואם את רוצה לעשות לו טוב תקשיבי לו ואל תעשי בכוח את מה שלא מגיע לסבתא של התינוק שלך. אם את רוצה לעזור פשוט תקשיבי למה שיש לו לספר לך, תנסי לראות את הסיפור שלו בעיניים של ילד שחווה את זה ולא מבוגר שמסתכל מהצד. גם הילד שלך יכול לסבול מזה בעתיד... כמו הילדים שלי שהתחילו לסבול מאבא שלי ובגלל זה נותק שוב הקשר. היה עדיף להם לא להכיר אותו

לא כל הורה הוא ראוי.......ועדיין אם אלוהים סולח מי אנחנו שלא נסלח......

אל תחליטי בשביל בעלך למי לסלוח ועל מה ואל תשפטי אותו. ואלוהים לא סיפר לך למי הוא סולח ולמי לא....

בעלי לא בקשר עם אבא שלו רוב החיים שלו. אני לא מנסה להשלים ביניהם כי אבא שלו הוא בן אדם רע. אני אישית לא חושבת שכדאי לך לעודד אותם לקשר. כי אני בטוחה שהוא חושב על זה בעצמו מדי פעם

מידי פעם הוא אומר שהוא רוצה לדבר איתה אבל מפחד שבגלל הזמן שעבר הוא לא מרגיש טבעי והוא מפחד לאכזב אותה ושלא תקבל אותו.. אני לא מתכוננת להתערב בניהם פשוט כואב לי אחותי אומרת שזה בגלל שאמא שלנו נפטרה ואין לנו אז אני מפחדת שגם הוא סובל שהם לא בקשר וסיוון אני ממש לא שופטת לא אותו ולא אותה פשוט רוצה שיהיה לו טוב

אז אם זה בא ממנו והוא רוצה את זה אז אולי כן כדאי שתשמרו על קשר של שלום ותראו איך זה מתפתח. אם היא לא תקבל אותו אז זה כבר בעיה שלה. אבל הוא לא ירצה שאחרי ה120 שלה הוא יקלוט שחבל שלא ניסה לפחות. אבל זה גם תלוי מאוד למה הם רבו