מוטרדת מאוד בבקשה אשמח שתענו היום קראתי כתבה על אוטיזם , ויש לי בת בגיל שנה שעדיין לא מוחאת כפיים לא שרה שירים ועושה ידיים למעלה וכול מיני דברים שילדים עושים . האם זה מעיד על סיכוי לאוטיזם ? באיזה גילים אצלכם התחילו להיות פעילים

אני אישית הייתי מתייעצת עם רופא ילדים/אחות טיפת חלב שהם בדכ מפנים הלאה, לא חושבת שזה בהכרח מעיד על אוטיזם חלילה אבל עדיין טוב לבדוק לשקט הנפשי שלך

מור ? למה "מעיד על אוטיזם חלילה" לא הבנתי למה המילה חלילה , אוטיזם זה קללה? זה מחלה? זה משהו לא טוב?

אני לא חושבת שזה מעיד על משהו בכיוון . היא עדיין קטנה

מאמי היא לא אמרה את זה בכוונה רעה , אלה מכוונה להרגיע שבעזרת השם הכול בסדר עם הילדה שלי

כן אה

מאמי התגובה שלך גרמה לי להתאהב בך בלי להכיר אותך מדהימה וצודקת

לפעמים אנשים מקלידים מילים בלי לשים לב אליהם ובלי כוונה לפגוע, אבל לחבר את המילה חלילה עם אוטיזם זה כל כך קל וזה מה שגדלנו ולימדו אותנו כואב לי לשמוע את זה ובעיקר לראות המון פוסטים כאלו של פחד שחס וחלילה שהילד או הילדה לא יהיו עם אוטיזם, גם אם כן. סוף העולם? אני רוצה להגיד לך גברת מור שהם הילדים הכי מושלמים בעולם !!!! והמילה חלילה כל כך רחוקה מהם !!!!!!!!

גם הבן שלי בן שנה ועדיין לא עושה כפיים ועושה ידיים למעלה אבל כבר הולך כל ילד וההתפתחות שלו

דעו לכן אוטיסטים הרבה יותר נבונים מאנשים בוגרים , פשוט אינם יכולים לבטא את עצמם כראוי ולוקח להם קצת יותר זמן להתפתח זו ממש לא קללה הם ילדים מדהימים בדרך שלהם כמו כל ילד אחר

ובמידה אם את כל כך מודאגת במקומך פונה להתפתחות הילד או לרופא ילדים , יש ילדים שלוקח להם קצת יותר זמן לעשות דברים וזה בסדר כל אחד והקצב שלו ועד לשיר שירים יש זמן בהחלט .

מלאכים של ה׳ זכיה להיות קרוב אליהם ממש לא קרוב ל״חלילה״ או משהו רע

יותר מסתכלים בגיל הזה על קשר עין, הצבעה, משחק וחיפוש הסביבה

לא נראה לי שיש צורך להיתפס לכל מילה, כל אחת מאיתנו היתה רוצה שהילדים שלה לא יאובחנו עם שום דבר. בואו, לא צריך להיתמם. אף אחד לא רוצה שהחיים של הילד שלה יהיו קשים/ מורכבים/ מסורבלים יותר משל ילדים אחרים. ילדים עם אוטיזם הם נהדרים ומקסימים כמו כל הילדים, אבל אני בטוחה שכל אמא, רוצה בליבה שלא יהיה קשה יותר לילד שלה.

לדעתי לגיטימי לפחד שיהיה לילד אוטיזם, או כל בעיה אחרת... לא חושבת שהם חלילה פחות טובים מילדים שאין להם, אבל יתכן וזה יהווה קושי כלשהו בהמשך החיים שלהם ומפחיד אותי שלילד שלי יהיה את הקושי הזה, לגיטימי? לדעתי לגיטימי לפחד מזה...

בסדר נענע אבל לא צריך להסתכל עליהם כחלילה ! כמשהו שאם זה קןרה אז אמלה ואבלה והחיים נהרסו ממש לא ! נכון שכל אמא רוצה הכי טוב לילד שלה אבל זה שהילד מאובחן עם משהו שקשה לו לא אונר שזה סוך העולם וחליחה טם יקרה משו כזה. מלאכים של אלוהים לגמרי ! וכל מילה מיותרת

מאמי, חלילה שלילד שלי תהיה בעיה כלשהית, אני מאחלת לו (ולכל הילדים) שיצא בריא בלי שום בעיה כזאת או אחרת, אז כן - חס וחלילה...

אני לא חושבת שלכך היא התכוונה. וחוץ מזה, כשנמצאים מחוץ לכל זה אז זה נראה מפחיד כי החשש מהלא נודע הוא מלחיץ. אני בטוחה שכל אמא שאיבחנו את הילד שלה חששה מאוד בהתחלה, ואחר כך כשהיא הבינה שזה לא נורא ושהבן שלה נשאר אותו הילד, רק עם חלקים שבהם הוא יצטרך יותר תמיכה, אז הן מקבלות פרופורציה.

היי, האם הכל בסדר היום?1