אוףף מאוכזבת כל כך אני חודשיים אחרי לידה שניה והמצב ביני לבין בעלי לא להיט . המצב הכלכלי גם מאוד קשוח ככה שאני עם שניים בבית ובעלי עובד ולומד . החלטנו שאנחנו חייבים קצת זמן לעצמינו בעלי פינה בבוקר של ערב חג יום שני זמן שנצא לארוחת בוקר קצת לדבר ולהזכר שאנחנו נשואים חח בקשתי מאמא שלי שאביא לה בבוקר את הבן שלי הגדול בן שנתיים וככה אצא עם בעלי והקטן שגם ככה ישן המון היא ישר אמרה בשמחה . אמרתי לה שאבשל לה עוד דברים לחג כדי שירד ממנה עול ואחכ אגיע לנקות ולעזור לה לסדר . אין לה הרבה אורחים בחג זה רק אנחנו וההורים שלי עכשיו התקשרתי אליה שנתחלק בהכנות כי אני אעשה היןם והיא אמרה לי שלא תוכל כי זה יהיה לה עמוס מידי. הגיוני בעיני אבלללל היא כל הזמן מספרת לכולם איזה אמא מדהימה היא וכמה היא עוזרת לי והרבה אנשים כל הזמן אומרים חי אה לך לא קשה יש לך את אמא שלך . שבפועל היא לא עוזרת לי כלום לפני שבועיים רצינו לצאת להופעה בקשלי שתבוא אלי ותיהיה פה עם התינוק ואם יהיה בעיה אני אגיע תוך 2 דק ההופעה היתה ליד הבית ואני לא אקח לשם תינוק בן חודש . אז כמובן שהיא אומרת בשמחה ודקה לפני אמרה לי שבסוף היא עייפה ואין לה כח . היא בת 45 . לא עובדת . ואין לה ילדים כבר בבית. . אוף היא באמת לא חייבת לי כלום אבל היא כל פעם נותנת לי צפייה שתעזור ואני קןנה ומשלמת ובסוף היא מבריזה לי . אני מתלבטת אם להגוד לה משהוא על זה אני יותר לא אבקש ממנה כי למדתי מטעויות אבל הנושא שהיא משויצה לכולם איזה מדהימה היא וכמה עזרה היא נותנת שבתכלס היא רק מכבידה עלי כי היא אישה מאוד בלגניסטית והיא באה אלי יושבת בפלאפון רב הזמן אוכלת שותה ולא רוצה להשתמש בחד פעמי בקיצור עושה לי עוד עבודה וכשבקשלי ממנה פעם אחת שלחוץ לי שהיא תבוא ואם אפשר שנדחה היא התפוצצה עלי. אשמח לשמע את מה שאתם חושבות. כמובן גם ביקורת מעריכה מאוד מי שקראה עד לפה

מבאס שכך הם הדברים. את יכולה לפתוח את הדברים עם אמא שלך, תלוי בסוג הקשר והאדם שהיא. האם אתן יכולות לדבר בכנות אחת עם השנייה? אם היא תבין שהיא טועה, האם תתנצל ותתקן דרכיה? רק את יכולה לדעת אם אפשר לפתוח איתה את הדברים. באשר איך להתנהג איתה- אני מאמינה גדולה במשפט שאנו יכולים לשלוט רק במעשים של עצמנו. כך שאם היא רוצה לבוא ולא מתאים לך תגידי שלא מתאים! תעשי מה שנכון לך, וייתכן שהיא לא תקבל את זה יפה אבל את צריכה לעשות מה שנכון לך. אגב, בדיוק כפי שהיא עושה. זה לא אומר שאת לא צריכה לכבד חלילה, פשוט לעשות את מה שנכון לך ולמשפחתך. תמצאי דרכים אחרות לתת כבוד- לבקר בשבתות,כשהיא צריכהעזרה ומתאפשר לעזור. אל תתני לתגובות שלה או "ללא נעים לי" לנהל אותך.

גם אמא שלי דומה לה רק שבמקרה שלי היא בדרך להיות סבתא אבל יש לי מטען כבד עליה כבר שנים .. לדעתי להתרחק זה הכי בריא בשבילך למרות התלות שלא ב100 אחוז עוזרת להשאר בקשר אבל רחוק יותר , אם יש דרך יצירתית לפלפל את היחסים עם הבעל בבית ארוחה רומנטית לבוש סקסי אם זה מדבר אליך זה גם מוסיף (לנסות לנצל את הזמן שהילדים ישנים אם קשה לצאת מחוץ לבית . אם הגדול במסגרת זה גם הקלה . לצערי ,מאישה כזו קשה בגילה לצפות לשינוי זה בעייתי מאוד ככה נח לה וככה היא תישאר . את הבעל קחי לשיחה ותנסי לקרב בניכם במילים ומעשים יותר להגיד לו כמה את מעריכה אותו על המסירות שלו שמפרנס וכאבא אני חושבת שכקשר נפשי זה הבסיס לשאר הדברים בין בני זוג אחכ המשיכה המינית ואחכ ההתמודדות במשברים וקשיים .. שיהיה בהצלחה ושנה טובה

תגידי תודה לפחות היא מסכימה מידי פעם. אני בת 22 ויחידנית. ואמא שלי לעולם לא אמרה לי אני אעזור לך. ואם ביקשתי תמיד הייתה אומרת שלא. לא זכור לי פעם אחת מכל השנתיים שבאמת עזרה לי עם הילד