בסוף אני אשתגע! דיממתי בערך 3 שבועות אחריי הלידה בשבוע ה3 אחריי שכמה ימים אני נקייה ובערב רואה הפרשות השץגעתי איך עושים הפסק ככה?! התייעצתי עם רב הבנתי שפסלתי את עצמי סתם ואחריי לידה יש "הקלות" כעסתי התבאסתי שניה אחריי במקום לשקוע אמרתי יאללה לא נורא (אמרתי לבעלי ב6 שבועות אסורים ככה חשבתי... מזל! אז הוא בראש שלו חושב 6 שבועות...) בשבוע ה4 הצלחתי לעשות הפסק ספרתי 7 נקיים ובבדיקה לפני המקווה בום דם!!!!! לא חום לא ורוד ללא ספק דם על כל התחתונית לא האמנתי! כל היום אנחנו בריגושים סופסוף אני טובלת היום ישנים ביחד היום מתחבקים כל הגוף שלי רעד מהתרגשות!!! ראיתי את הדם וחשכו עיניי נכנסתי למקלחת בכיתי את נישמתי! כשנרגעתי הבנתי שכנראה זה המחזור האמיתי... עכשיו אני 5 שבועות אחריי לידה ברגיל יש 7 ימי דימום איך זה יהיה עכשיו אחריי הלידה זה גובר נחלש?! ועוד אחריי זה צריך לספור נקיים... אני עומדת להתשגע בעלי אמר "די לא יכול עם לא לגעת בך כבר" אפילו שמעבירים את הילדה אני מבקשת ממנו להניח אותה כדי לא לגעת! מה זה הנסיון הזה?! למה?! מאז הלידה רבנו מלא כמו שלא חשבתי שנריב בחיים ברמה שבעלי בניגוד אליי... לא מקלל לא מרים את הקול הכי רגוע שיש יום אחד שלא הפסקתי לרדת עליו קילל אותי... התפלקה לו קללה... ואני בכיתי יום שלם למרות שהצטער מיד אחריי ואמר שקשה לו הכל! הוא עובד מאוד קשה ואני מתוסכלת מהכל!!! לא מבין אותי ואני לא אותו כל אחד רוצה את ההבנה של השני קשה קשה קשה מצב חדש לשנינו בכלל הכל חדש! התחלתי לחשוב שאולי בגלל הריבים והגועל נפש שנהיה בנינו ה' מעמיד אותנו במבחן דרך הנידה... יכול להיות? או שאני מדמיינת...משתגעת על אמת... לא הלכתי לרופא לבדיקה בגלל שלא היתי "נקייה" גם זה מתארך ומעצבן אותי חסר לו לנזוף בי שלא הגעתי עד עכשיו... אם המחזור הזה הולך להיות ארוך יהיה פוצוץ יותר גדול מכל פיצוץ שחשבתי שהיה גדול! חוץ מזה שאני מניקה הנקה מלאה אז מה קורה פה? אולי בגלל העצבים הסטרס והבכי הגוף שלי לא מפסיק להפריש ולדמם?! אין לי כוחות כבר

אהובה תרפי תנשמי, זה מבחן עם כל הקושי אתם מצליחים לעמוד פה עוד טיפונת וזה נגמר תודה להשם גם על הקשיים האלו❤️ מבינה לליבך אני באותו מצב