חייבת לפרוק התינוקת שלי בת 4 וחצי חודשים אני איתה בבית ללא עזרה בעלי עובד מהבוקר עד הערב והאמת שלא ממש עוזר משחק איתה קצת אבל לא מאכיל מקלח מחליף וכאלה הוא פוחד או שאומר שלא יודע ( בהתחלה היו ריבים כל זה אבל שיחררתי כי הוא זה שמביא את הפרנסה הביתה ועובד ממש ממש קשה ) בקיצור אני מרגישה מאוד מחוברת לילדה וגם היא אלי לא הולכת לאף אחד שמרימים אותה היא בוכה רוצה רק אותי או את בעלי בקיצור כבר כמה שבועות שאני מתחילה להיות ממש חסרת סבלנות אני משחקת. איתה המון אבל פתאום היא נכנסת להתקפי בכי ואני מנסה להרגיע ולא מצליחה אני נכנסת ללחץ ופשוט צועקת על עצמי כמה שאני רעה ולא אמא טובה ופשוט בוכההה בלי הפסקה כשהילדה נרגעת אני עושה את זה כי אני צריכה לתת לה את כל כולי כדי להרגיע אותה .. השבוע הילדה נפלה לי מהמיטה מתוך שינה המזל שיש היה על כרית ולא קרה כלום והרגשתי אשמה ממש גדולה חא הפסקתי לקלל את עצמי ובבקשה לא לשפוט אותי רציתי ממש להרוג את עצמי היו לי מחשבות נורא אובדניות (אני לא בן אדם כזה ) אני לא יודעת למה אבל מרגישה לאחרונה שמשהו בכלל לא בסדר איתי יצאנו בעלי ואני לבד אתמול ואמרתי לו שהיה לי מחשבות על לעשות לעצמי משהו בעקבות הדבר שקרה עם הילדה והוא ממש נתחיל להלחץ ושאל למה ונסה לתחקר רותי כזה ופשוט נלחצתי מזה ואמרתי לו סתם סתם אני צוחקת נראה לך אני ?? חחח ממש לא .. אני מפחדת מזה נורא אני לא יודעת מה לישות

לכל אחד קשה אפחת לא תספר לך שהכל וורוד אצלה. גם אני עם הילדה שלי כל היום ואני מעדיפה שאני אהיה איתה למרות שבעלי כן יודע לשמור עלייה והכל. הוא בא לקראת הערב ורק הוא מפרנס. קורה שהן לפעמים בוכות בלי סיבה, גם אצלי ואני נהיית חסרת סבלנות ואלוהים יעזור לי אני לא יודעת על מה אבל בשנייה מתאפסת על עצמי כי אני מבינה שהיא תינוקת והדרך שלה להעביר מסר אליי זה רק דרך בכי. אין לך מה לחשוב מחשבות אובדניות!!!!! טוב ששיתפת את בעלך רק לא הבנתי למה אמרת לו סתם סתם.. הכי טוב לשתף את הבעל בהרגשות שלך, תשתפי אותו תדברי איתו תספרי לו שקשה לך. יש לך עזרה מהאמא חמה אחות משהו?

שאת איתה כל היום בבית תצאי קצת תעשי איתה סיבוב בעגלה מרגיע את הגוף ולדעתיי תתחילי להרדים אותה במיטה שלה זה ממש מסוכןןן ברוך ה׳ שהיה כריות!!

היי נשמה ממש מבינה אותך כן ממליצה לך לפרוק את התחושה ולא לשמור בפנים שישתחרר לך

מאז מה שקרה היא רק המיטה שלה ובכלל עכשיו היא צורחת היא לא רוצה את המיטה שלה היא רק במיטה שלנו נרדמת ., אני בדרך כלל מספרת הכל לבעלי אבל פה פחדתי פתאום ראיתי את המבט בעיניים שלו וכל כך פחדתי מהתגובה פתאום .. ולגבי עזרה הלוואי אמא שלי חולה לא באה לעזור וחמתי עוזרת מידי פעם הילדה שלי לא אוהבת להיות אצלה ואני לא. אוהבת גם שהיא שם הם חסרי אחראיות ויש להם כלבים וכל הבית שערות קטנות וכבר כמה פעמים הוצאתי לה מהפה אני נותנת לה לשמור רק אצלי בבית וגם הילדה לא מפסיקה לבכות לה אז אני מעדיפה לא למאת .. תאני יוצאת איתה ברבה בחוץ כי אני חנוקה בבית הולכת לגינה לטייל לקניון כל הדברים האלה אבל זה לא עוזר אני מרגישה כל כך רע וההרגשה הזאת לא עוברת לי

אני אומרת לך להרדים את הבת שלך במיטה שלה ובכלל הבת שלי ישנה גם איתי, היא נרדמת רק אצלי במיטה וברגע שהיא נרדמת חזק אני מעבירה אותה למיטה שלה תנסי את זה. תספרי לבעלך הכלללל לא טוב לשמור דברים בבטן כמה שתאגרי לעצמך בסוף זה יתפוצץ תספרי לו אני בטוחה שהוא יפעל לנכון ויעשה בשבילך

מה עם בייביסיטר שאת מכירה טוב טוב שתשמור לך מידי יום לשעתיים שלוש ותלכי להתרענן עם עצמך קצת?

זה מה שאני עושה מרדימה אוצה במיטה איתי ומעבירה הבעיה שהיא מתעוררת ואז שוב להרדים אותה ואז להעביר בסדר היא תתרגל לזה לאט לאט אין מה לעשות לא חוזרת על אותה טעות .. ולגבי בעלי אני יודעת שהוא יבין אותי אבל לא יודעת למה אני לא מצליחה לספר את זה לאף אחד באמת קשה לי להוציא את המילים מהפה כיאלו אני מפחדת שהוא ירחיק אותי מהילדה ואני יודעת שהוא לא יעשה את זנ אבל יש בי את הפחד נזה למרות שאני יודעת שלא ולגבי ביביסטר קודם כל אני לא סומכת על אנשים זרים וגם הילדה ממש לא מתחברת ואם היא לא רואה אותי בסביבה זה בכי צרחות לא נרגעת חמתי שומרת עלייה רק וגם לה היא צורחת אני כן נותנת שירימו ישחקו איתה הכל אבל שנייה נעלמתי לה מהעין צרחות או שאם זה מישהו שהיא לא מכירה אואוווייי בכללל

זו תקופה ממש לא פשוטה. אבל זה עובר וככל שתכירי יותר את התינוקת שלך תרגישי שאת יודעת יותר מה לעשות. תנסי לדבר על ההרגשות שלך גם עם חברה טובה או עם איש מקצוע (פסיכולוג/ית, עובדת סוציאלית). אפילו עם האחות טיפת חלב. ושתדעי שהרבה נשים מרגישות את התחושות אשם האלה ואת הבדידות באמהות, בטח בחודשים הראשונים. תנסי להזכיר לעצמך כמה אדירה ונפלאה את כל יום שאת מטפלת בילדה שלך ובזכותך היא קיימת. בכי זה חלק מהתקשורת שלה אלייך זה ממש בסדר. תנסי לשיר לה או לצאת רגע החוצה. לשנות אווירה כשאת מרגישה ממש רע. מקווה שתרגישי הקלה בקרוב. שולחת לך חיבוק ואוויר צלול לנשימה

אנונימית בשביל הקטנה שלך את כל עולמה לכן היא ככה בסוף היא תגדל ותפרוש כנפיים ונתגעגע לימים האלו גם שלי מאוד זקוקה לחום ואהבה, היא סובלת המון מכאבי בטן ומגיעה ככה לעייפות יתר וזה צרחות כאילו מרביצים לה אני גם מגיעה לפעמים למצבים של יאוש ותסכול שאני לא תמיד יכולה לעזור לה ועולות בי מחשבות דומות אבל אני משתדלת להזכיר לעצמי שאני הכל בשבילה וכל מה שהיא צריכה ובסוף היא תרגע זה לא לנצח היא גם נרדמת ביום רק איתי במיטה אני גם מניקה אותה ולאט לאט עושה איתה תהליך של להרדם לבד אבל לא בבת אחת , לאט לאט ובסוף זה קורה והיא גם תרצה את העצמאות שלך כי הבסיס שלה יהיה כלכך חזק צריך המון סבלנות והמון אהבה בטח שאת לבד כל היום. אני משתדלת מאוד לצאת איתה לטייל, לבקר את חמי וחמותי, לקרוא לאמא שלי שסתם תהיה איתנו ואז יש לי את ה10 דקות שלי להתקלח , לאט לאט זה נהיה קל יותר מבטיחה לך מה שבטוח זה שלפי הפוסט שלך והתגובות אני בטוחה שאת אמא מושלמת

תודה רבה בנות באמת שעזרתן לי מאוד היה ממש הקלה לשחרר את זה .. ולהבין שלא רק אני עוברת את זה וזה בסדר תקופה שתעבור ❤️❤️

נשמע כמו דיכאון מאמי, תלכי לרופא אם כן יעזרו לך לא צריך לסבול