חייבת לפרוק קשה לי לא נהנת מהאמהות אני מרגישה כמו קרקס אנושי..עד גיל ארבעה חודשים התינוקת הייתה מדהימה ישנה לילה שלם הייתה קמה ב5 בבוקר לאכול וחוזרת לישון עד עשר הייתה קמה אוכלת ומשחקת שעה במשטח פעילות...מגיל חמישה חודשים עד עכשיו גיל חצי שנה פשוט אני סובלת בטירוף לא ישנה לילה שלם לא רוצה להיות במשטח פעילות לא רוצה לישון בקיצור רוצה רק לבכות ונלחמת לא ללכת לישון רוצה רק ידיים הבעיה שהיא שוקלת 9 קילו והגב שלי שבורר אני מגיעה למצב שאני אומרת לבעלי שאני ממש מקווה שאני ישבור את הגב שלי או שאני יקבל מחלה כדי שיאשפזו אותי בבית חולים כדי שיהיה לי חופש מהילדה...אני מרגישה ממש רע שאני לא נהנת מזה כמו שכל האמהות נהנות מזה אני בכלל לא מבינה אי אפשר לחשוב על עוד ילדים כשזה כלכך קשה לגדל אותם 😭😭😭😭😭😭😭

קודם כל זה בסדר ונכון שאת פורקת.. זה אולי לא יעודד אותך, אבל הבן שלי עד גיל חצי שנה לא ישן לילה שלם. היה מתעורר גם 20-30 פעם בלילה והיה צורח בכל הרדמה..... כל תקופה עוברת בסוף ותצטרכי להאזר בסבלנות. יש לך עזרה? משפחה..? מה לגבי מסגרת? מכניסה אותה בספטמבר?

ההתחלה ממש קשה וכל אחת עוברת את זה , תנסי לבקש עזרה ממי שיכול . תנסי להתייעץ עם רופא טיפת חלב /מישהו שמבין אולי משהו מציק לה /כאבי בטן/קפיצת גדילה צריכה קצת יותר חום .. תנסי לקבל הכל באהבה הכל עניין של גישה ובכל הזדמנות תשתדלי לישון לא לעשות שום דבר אחר בבית. זה עובר יגיעו הרגעים שאת ממש תהני ממנה