רוצה לפרוק - אני לא האמא שחשבתי שאהיה הייתי בן אדם עם שמחת חיים שרק אוהב לבלות לטוס לצאת לברים להשתכר ולעשות חיים וחשבתי שאהיה האמא הכי קולית בעולם שהילד יצטרף לחיים שלנו ושנמשיך לבלות צחקתי על אחותי שהיא לא יצאה מהבית בערב בגלל טקסי שינה ואני מוצאת את עצמי - עוד יותר גרועה ! מסתגרת בבית, אין לי כוח או חשק לצאת איתו לשום מקום אפילו לא ללכת לארוחת קידוש בשישי בערב לא קולית ולא מגניבה יותר בכיוון של זקנה בת 80 שנכנסת למיטה ב20:00 אחרי שהוא נרדם לא מעוניינת להגיע לערב חג כי זה רחוק ויש פקקים וזה בערב לא מעוניינת להגיע לחתונת שישי צהורים של בן דוד שלי גם כי זה רחוק ואני פשוט לא נהנת לצאת עם התינוק מהבית למרות שמדובר בילד מקסים כל ההתעסקות הזאת איתו … להאכיל , להרים לגרעפס, להרדים, לשים בעגלה, אין לי עצבים לזה!!!! אז אני פשוט בבית איתו כבר שלושה חודשים ולא מבינה מה ניהיה מהחיים שלי למה נהייתי כזאת זקנה וכבדה וסתם באלי לבכות… אוף!!

אני מעריכה ומעריצה אותך על היכולת לעשות סטופ לחיים שלך ולמי שאת ולהקדיש את עצמך לילד זה מדהים! את לא זקנה את אמא אמא טובה שאכפת לה מהתינוקי שלה אספר לך שאני מזדהה איתך אבל כשהבן שלי היה כבר בן חצי שנה כל הטירלול שלי חזר והוא מטייל איתי ועם בעלי ויוצאים איתו לכל מקום ונהנים בתור משפחה זה הרבה יותר ממלא ומספק תנמיחי ציפיות שהחיין יהיו אותו דבר זה שינוי דרסטי אבל זה מוביל את הכיף לכיף שונה והרבה יותר מהנה

ואני מעריכה אותך על התגובה הרגישה הזו כלפי ❤️ תודה רבה! איך הצלחת לשלב אותו בחיים? אני לא מרגישה שאני נהנת מיציאות משפחתיות זה יותר כמו נטל … 🥺

לא סתם יש 3 חודשים חופשת לידה וגם זה לא מספיק. זה הזמן שהילד הכי צריך אותנו. אם את בן אדם שאוהב לבלות זה יחזור אחכ .

בטח אני איתו, סתם מתסכל אותי שאני לא מצליחה לצאת ולהנות יחד איתו לא לפארק לא לקניון לא למשפחה כלום פשוט מסתגרת איתו בבית מפחדת לצאת בערב כי יש טקס שינה לא נהנת לצאת איתו

אגב אני לא מניקה תמ״ל מהרגע הראשון… פולט המון , יש לו ריפלוקס כל היום אני סביב הטטרות והכביסה והפליטות ובלי קשר זה פרוצדורה לארוז תיק ליציאה מהבית ולצאת עם העגלה ועם התינוק שצריך להתחשב בשעות אכילה ושינה שלו זה פשוט לא כייף לצאת איתו מהבית זה מעייף ולא כייף ואני מתגעגעת לחיים שהיו לי בלעדיו למרות שהוא מקסים

כי הילד גדל ונהנה איתכם ביחד את לומדת אותו השעות שינה שלו נהיות קבועות ומסודרות במרווחים יותר גדולים גרעפס כבר לא . ידיים פחות . הוא נהיה תקשורתי מחייך וצוחק וכם פחות קטן וחסר אונים זה באמת נטל בגיל הקטן עכשיו הגדול שלי בן שנתיים את לא מבינה כמה כיף לצאת איתו ברמה שאנחנו מתכננים טיסה אנחנו לא חושבים על להשאיר אותו אצל ההורים. איתנו כי הכיף שלנו לראות איך הוא נהנה

כל עזרה שמציעים לך תעזרי בה . לפעמים טוב גם לשים לבייביסיטר ולצאת להתאוורר. את לא צריכה למנוע מעצמך דברים שאההת ולהכניס את עצמך סתם לדיכאון. תלמדי לשלב אותו בחיים שלך ותעשי הכל כדי שיהיה לך גם נוח לצאת איתו ביחד מהבית .לי אישית לקח קצת זמן להצליח לעשות את זה וכשזה קרה כעסתי על עצמי שלא עשיתי את זה יותר מוקדם . ותזכרי שזה בגלל שהוא קטן עדיין הוא צריך אותך כרגע המון .ככל שהם גדלים זה עובר . גם אני בכיתי יום ולילה ולא היה לי עזרה בכללל משום צד .הייתי בחורה של תל אביב של לילות כל סופששש בחוץ והייתי בדיכאון רצח . עכשיו שהיא גדלה לי כבר לא מרגישה את זה זה עבר ציק צאק ויש לי שוב עצמאות וחופשיות .ולא מספיק כל זה הכנסתי את כצמי לתוך הגלגל הזה בחזרה ועכשיו אני כבר יודעת מה מחכה לי וגם יושעת שזה זמני אז לא דואגת . יכולה לחבק אותך מפה ולהגיד לך שזה עובר .תחייכי וגם שבאלך לבכות תיבכי זה משחרר .

געגוע זה לגיטימי זה בסדר גם אני מתגעגעת לימים החופשים והספונטאנים נכון זה באמת לא כיף במיוחד ילד ריפלוקס עצה שלי להרפות את תחזרי להנות ובגדול . מבטיחה לך

וואי בנות איזה מדהימות אתן אני ממש קוראת מה אתן כותבות ובוכה משמח לשמוע שיש אור בקצה המנהרה סתם תוהה מתי הוא יגיע… מתי זה קורה שהם גדלים וניהיה יותר קל? ואתן יוצאת איתם בערבים? למרות שיש טקס שינה בשעה 19:00 וכו ? מה עושים עם זה?

ממש לפעמים כן יצאתי איתה אחרי השעה 7 כי היא הייתה קטנה ועדיים לא כל כך מודעת לטקסי השינה שלה אז היא הייתה נקייה וקטנה וישנה בעגלה שלה .וככה יצאתי .לפעמים שמתי לבייביסיטר. ולפעמים השארתי לבעלי ויצאתי לבד לשופינג ליילי ואז איזה פסטה רוזה טעימה עם חברה וחזרתי לבית . בגיל חצי שנה היא התחילה להצטרף אלינו לטיולים משפחתיים היה ממש כיף .היא התחילה לצחוק להבין קצת ודווקא מאוד נהננו מזה לא רצינו גם להשאיר אותה לאף אחד היא לא הייתה נטל ,כשהיא נהנת בטבע או בחוץ וכיף הם לא נטל .וככה שילבנו . היום היא בת שנה ו8 כל מקום אני לוקחת אותה איתי . ומידיי פעם לעיתים רחוקות אחת לחודש חודשיים מפרה את טקס השינה אם באלי לצאת בלילה ואין לי מי שישמור עלייה ,עגלה שמיכה מוצץ ,בקבוק אוכל כל מה שצריך גדי שיהיה לה נוח והיא נהנת מתעייפת ונרדמת בעגלה ואני ממשיכה להנות.

היי אהובה לבן שלי גם היה רפלוקס גיל חודשים נסענו ללילה במלון אני בעלי הילד והמשפחה שלי לחגןג את סוכות יחד. סבלתי מכל שניה בכיתי מלא אמרתי מה חשבתי לעצמי והיה לי מלא עזרה גם במלון כן ? עד שעצרתי רגע ואמרתי רגע.. זאת תקןפה וזה יעבור וככה היה הם גדלים כל כך מהר שאת לא מבינה מיום ליום את תהני ממנו יותר ויותר גם אם עכשיו את עייפה וכבדה. כן מציעה לך לצאת פעם בשבוע עם הבעל להתרענן ולהשאיר את הילד בסידור. לא יקרה כלום אם תלכי לכמה שעות להפך את תתאוורי וזה רק יעשה לך טוב. אני מכורה לבן שלי ונהנתי ללכת איתו לפארקים לבתי קפה לכל מקום. כי אם אני לא מאושרת וטוב לי גם לבן שלי לא. היום הוא בן שנתיים מכורה לטוסיק שלוווו ואני נהנת ממנו ומוצאת גם זמן להנות עם בעלי לבד כי צריך את זה

אני ממש כמוך לא יוצאת בערב בגלל השינה, בצהריים בשעה 12:30 בדיוק עולים על האוטו בשביל שנת צהריים. הכול מתנהל מאוד לפי לוז אבל כן למדתי עם הזמן לשחרר קצת ולזרום זה לקח לי זמן אבל היה לי חשוב קודם כל הבן שלי וההרגלים שלו.. אחר כך הדברים האחרים. וכשהתחלתי להבין מה קורה איתו היה לי יותר קל גם לשחרר. אז קודם כל אל תלקי את עצמך כי את לא זקנה אלא אמא.. וזה קורה להרבה. לאט לאט תתחילי לשלב ותראי שיהיה לך יותר קליל. אגב לא הלכתי לארוחת שישי מאז שהוא נולד ןזה ממש נחמד לאכול רק עם בעלי בבית

קודם כל כמו שאמרו לפניי, את אמא מדהימה , את לא זקנה את פשוט אמא במשרה מלאה. אני מאודדד מבינה אותך , גם אני כמוך מתעצלת לצאת מהבית בתקופה שהם קטנים כל כך בידיעה שאני צריכה להכין תיק עם כלל הדברים שצריך לטיפול כולל העגלה שצריך להכניס לאוטו וכל פעם להוציא ועוד בידיעה שכל שלוש שעות צריך לדאוג להיות במקום הנכון כדי להאכיל , ובגלל זה רוב הזמן שהם קטנים אני רק בבית. אבללל, את תראי עוד מעט שהוא יגדל לך עוד קצת , שיתחיל לאכול גם דברים אחרים חוץ מהתמ״ל כל שלוש שעות את תשתחררי יותר… תצאי איתו קצת יותר ותלמדי לתזמן את עצמך עם הצרכים שלו יותר. עכשיו הוא ממש קטן, אין בקושי עיניין לצאת לגינה או כל מקום איתו כי הוא לא מתעניין ורוב הזמן ישן ואוכל .. כשיתחיל יותר להתעניין , להסתכל את אפילו תהני להוציא אותו איתך כדי שיתלהב . בכל אופן, אם יש לך מישהו שישמור לך עליו לכמה שעות אולי תצאי איזה ערב עם בעלך לבילוי או לעשות משהו שהרבה זמן לא עשית וחסר לך.. זה ישחרר אותך ויתן לך כוח להמשך. שיהיה לך המוןן בהצלחה!! ❤️ ותדעי שמה שאת מרגישה הוא בסדר, והרבה מרגישות כמוך אבל תזכרי שזה זמנייי ועוד מעט את תוכלי להשתחרר יותר ותראי שכל הרגשות האלו יעברו לך..