שבוע 37, תכף הלידה מגיעההה.. כל היום חושבת על זה, מפחדת מאוד מאוד מאוד שלא אעמוד בזה..מפחדת להיות מופתעת שיקרה משו פתאום.. לקחתי דולה לסיוע אבל עדיין מרגישה רע.. כל פעם התקפי בכי וחרדה מהעניין.. בעלי לא מבין אותייי ולא ממש מכיל אתזה, מנסה להסביר שיהיה בסדר וזהו... מתוסכלת מאודדדד, חושבת להזמין קיסרי וזהו

אני מחר שבוע 37 שנינו מפחדים ביחד, בעיקר מהלילות בלי שינה שיהיו. אני יותר מתרגשת מבעלי 🤪 הריון ראשון

אין לך ממה לפחד! ישועת השם כהרף עין תאמיני בבורא עולם שהכל יעבור בשלום, תאמיני בעצמך שאת תעברי את זה בקלות, וככה יהיה !

שני אני לא מפחדת מהשינוי בשיגרה... מפחדת מהלידה עצמה.. שיכאב יותר מידי או שיהיה משו לא צפוי...

אנונימית כמה אני מבינה אותך מרגישה בדיוק כמוך😰

היי.. תסמכי על בורא עולם, על עצמך , על בעלך, על הדולה שלך . את בידיים טובות ואת יודעת ללדת. תשנני את המשפט הזה הגוף שלי יודע ללדת. אנחנו רק צריכות לאפשר לו ולזרום איתו. כמו שאנחנו לא מתערבות ללב שלנו איך לפעום כך גם הלידה. תרגישי מה הגוף רוצה ממך ותזרמי בלי לחשוב... הלידה האמיתית מתרחשת בין האזניים הרבה לפני שהיא מתרחשת בין הרגליים ;)