תגידו זה אמיתי? אני מנוהלת על זה מאתמול, הבת שלי בת חודשים אחרי החיסון עלה לה חום ל39.6ירדתי למרפאה לרופאה שאני לא מכירה כי הרופאה שלה לא עבדה אתמול, הרופאה שואלת אותי כל כמה זמן היא מניקה אז אמרתי שאני לא מניקה והילדה אוכלת מבקבוק, היא הסתכלה כלי בכזה מבט ואמרה למה את לא מניקה אז אמרתי לה כי לא מניקה מה זה למה, אז היא שאלה אותי למה לא להניק אבל, עברת ניתוח שדיים או משהו,שאת לא מניקה? הייתי בהלם מהשאלה!!! לא ראיתי שום צורך לאמר לה שהילדה נולדה בניתוח חירום קטנה, והיתה בפגייה מחוברת לזונדה ושאפילו לא ראיתי את הילדה ביומיים הראשונים ואחר כך שהתחלתי לראות אותה היא לא ידעה למצוץ והייתי שואבת לה לבקבוקים ככה חודש וחצי כשכמעט אין לי חלב ואני כל שעתיים נלחמת על שאיבה שעושה לי כיווצים מטורפים עד שאחרי חודש וחצי שכמעט לא היה לי חלב לא משנה מה ניסיתי והפסקתי והתחלתי מטרנה.. וכל האכלה שלה זה בסביבות השעה כדי,שהיא תאכל ולא תירדם ותתחיל למצוץ יותר טוב, הייתי בהלם מהשאלה ועניתי בעצבים שאני לא מניקה כי לא מתחברת, אז היא מסתכלת עלי ואומרת לי- קורה לך הרבה מהתקופה האחרונה מהלידה שאת עצבנית וקצרת רוח? אז אמרתי לה, לא, אין לי דיכאון אחרי לידה אם זה מה שאת מנסה לשאול לא מניקה כי אני לא מתחברת לזה, הרגשתי כלכך הרבה שפיטה כי עזבו את כמה שבאמת נלחמתי על הכל, המצב באמת מורכב וגם ההריון וגם הלידה העלו לי כלכך הרבה דברים מורכבים, אבל נגיד שמהתחלה גם הייתי מחליטה לא להניק, אז מה?? אני צריכה לעבור ניתוח שדיים בלי שיהיה לי סיבה לא להניק?? סליחה על האורך, הייתי חייבת לפרוק

רופאה ממש חצופה וכל הכבוד ששאבת לילדה תקופה שהרופאה לא תוריד לך את הביטחון את אמא מעולה אני בטוחה בזה ליבי איתך ומותר לך להתעצבן על הרופאה

אני הנקתי חודש וגם בקושי הייתי משלבת בקבוקים וקרה לי כמעט אותו מקרה בקופת חולים עם אחות שאמרה לי מה את לא מניקה?? זה חיסון טבעי לילדה יש נשים שנלחמות על זה למה לא נלחמת והתחילה להסביר על מה זה עושה לתינוק ולכי תסבירי לה בכלל שנכנסתי לדיכאון מיזה והייתי בוכה כי גם הילדה לא התחברה לי לפטמה והייתי צריכה פטמת סיליקון וגם היא נולדה לפני הזמן ומאוד קטנה שגם הקשה על כל העניין כי היא הייתה פשוט נרדמת ולא יונקת טוב ולכי תסבירי לה שהיא נולדה בעקבות זיהום חמור שהיה לי אז לא יכולתי גם להניק אותה בבית חולים כי הייתי מחוברת לעירויים 24/7 ואני גם לא הייתי אוכלת כל היום אז החלב לא היה משביע אותה בשום צורה אז כל היום היא הייתה לא שבעה ובשאיבות לא היה יוצא הרבה ובקיצור אני גם ממש לא התחברתי לזה ומאז שהפסקתי החיים שלי השתנווו פתאום התחלתי להנות מהילדה שלי שעד לרגע הזה אני הייתי ממורמרת עליה ובוכה כל היום ועצבנית ולא היה לי דקה לעצמי אני כבר למדתי להיות חסינה מהדברים האלה הילדה שלי צריכה אמא מאושרת וחזקה!! ושום הנקה בעולם לא שווה חולי בנפש!!!

וואי כמה חוצפה יש לאנשים.. עשית כל מה שאת יכולה ומרגישה ו'זההכי חשוב והכי טוב לילד שלך. חברה טובה אמרה לי משפט הכי חכם שיש- לתינוק חשוב יותר אמא בריאה ומאושרת מאשר אמא מניקה בדיכאון וסובלת. את מדהימה ואל תתנצלי בפני אף אחד ❤