רותחתת מעצבים!!!!!! אני אחרי הפלה אחת, בלי ילדים עדיין, ברוך ה עכשיו בהיריון בשבוע 13. סיפרתי לאמא שלי, וביקשתי ממנה בכל לשון וגם הזהרתי, שלא תספר לאף אחד!!!! היום אני מדברת עם דוד שלי והוא אומר לי ״שמעתי בשורות טובות מאמא- אני מאוד שמח שאתם לא סיפרתם עד עכשיו כמו שאמרתי לך בפעם הקודמת (הוא ידע על ההפלה ופעם קודמת אמר לי לא לספר עד חודש שלישי)״ חטפתי את העצבים של החיים שלמרות שאמרתי לה 200 פעם שלא תספר היא סיפרה (מאוד אופייני לה אגב), התקשרתי לאמא שלי ובשיא האומץ היא עוד מכחישה ואומרת לי שאין לה מושג מאיפה הןא יודע אבל זה לא ממנה (אחרי שהוא אמר לי שהוא שמע ממנה כן? - ואין לו מישהו אחר לשמוע ממנו!!!!) אמאלה אני בעצבים !!!! למה סיפרתי להם בכלל???? הייתי צריכה לדעת שהם לא יכולים לשמור סוד ולספר בשבוע 20!!!

עכשיו זה כבר ובר ונגמר חבל עליך לדוש בדבר שאת לא יכולה לשנות! העצבים רק יכולים לגרום לך נזק תשתחררי ותשמרי על עצמך! קחי נחמה שהם שמחים בשמחתך ועכשיו שיודעים גם מתפללים עליך ולטובתך

לכן לא מספרים בעיקר אם את מכירה את הנפשות הפועלות אני סיפרתי בשבוע 20

וואי גם אמא שלי ככה! סיפרתי לה ואמרתי לה לא לומר עדיין לאף אחד, מפה לשם מקבלת מזל טוב מבן הזוג ומחברות שלה🙄 למדנו שאי אפשר לסמוך עליהן עם סודות.

וואי באמת ממש מעצבן... מבינה אותך מאוד.... אבל באמת שעכשיו אין כבר מה לעשות עם זה, תתמקדי בלהיות רגועה ובטוב - תחשבי על עצמך ועל העובר מה מעודד אותך? מה עושה לך מצב רוח טוב? שההריון ימשיך להיות משעמם וקל 🙌

אני סיפרתי ישר לכולם (שבוע 4) למרות שבעלי אמר מה אם יפול וזה... אבל אני בגישה של מה שצריך להיות יקרה, עם כל הכאב שבדבר, ושאם חלילה יפול - אז זה טבעי בדיוק כמו שזה טבעי להכנס להריון, אגב, משערים שמחצית מההריונות נגמרים בהפלה... (ראיתי בתוכנית מחקרית בנטפליקס שנקראת babies) בכל מקרה, אכן מעצבנת אמא שלך, אבל את מכירה אותה והיית צריכה לדעת... בכל מקרה, היה ואי אפשר לקחת אחורה, תתרכזי בלהיות רגועה ושמחה בשביל התינוק שלך, זה לא עושה טוב שהגוף בסטרס... שיהיה הריון קל ועם ידיים מלאות ❤️🙏💙

תקשיבי, אני מבינה את העצבים שלך מאוד, אבל אני באמת באמת באמת חושבת שהעצבים האלו מסוכנים יותר מזה שדוד שלך או עוד כמה אנשים יודעים! והינה ככה סיפור אישי מממש ממש בקצרה- אמא שלי סיפרה לסבתא שלי באיזה שבוע 11 ואמרתי לה לא לספר עד שאחליט, והתקשרתי עליה צרחתי עליה (אני גם גרה בחו״ל) הייתי עצבנית בצורה קיצונית, והיא מממש עמדה על שלה שהייתה צריכה לספר ושאין שום בעיה שאנשים יודעים. וזעמתי ! כי סמכתי עליה והתאכזבתי . שלושה ימים אחרי סבתא שלי נפטרה out of no where. אי אפשר לכעוס על אמא שסיפרה. ככה רצה השם! אם אמא שלך לא הייתה יודעת אז זה היה מגיע לדוד שלך אחרת. היא רק השליחה. אל תתעסקי בלכעוס ולהתעצבן כי את תצטערי על זה ותאכלי את עצמך על זה. תשמרי על עצמך , נכון מעצבן אבל את יכולה לבחור עד כמה להתעצבן- והכי בריא לתינוק שלך שתשאיר רגועה!

מזדהה ממש! אותו סיפור היה לי עם אמא שלי... אבל תזכרי שאם זה שלך- זה שלך.... ותשמרי על קור רוח ושלווה.. ההריון חשוב יותר מהכל..

ואי גם לי היה את זה סיפרתי מהבדיקה שגיליתי כי לא יכולתי לשמור בבטן אבא שלי סיפר לכל העולם ואישתו ופחדתי אבל עכשיו הכל בסדר ברוך השם מתקדם אם זה שלך זה שלך לא בריא כעס