עצבנית!!! עם תינוקת בת חודשיים. אתמול בעלי אמר שהיום נעשה יום כיף, נצא לארוחת בוקר ונקנה לילדה קצת בגדים לחורף. הוא אתמול חזר מהעבודה, התחיל להאכיל את הילדה חצי בקבוק ואז אמר ״ואי אני חייב לשים את הראש כי בערב אני הולך לשיעור תורה״, אז אמרתי לו תביא אני ימשיך להאכיל אותה ותנוח. הלך לישון, יש לציין שהילדה כבר הייתה אחרי מקלחת מתוקתקת (לא מחכה לו שיחזןר מהעבודה ויקלח אותה איתי אלא כבר עושה את זה לבד). הבית מתוקתק נקי העברתי סמרטוט הכל מסודר יש אוכל הכל פיקס. המשכתי להאכיל אותה הוא נכנס לישון, התעורר, הלך לבית כנסת, חזר לבית להתארגן ומשם יצא לשיעור תורה. ***הוא לקח יום חופש היום במיוחד בגלל השיעור הזה*** חזר לבית ב2 בלילה שאני והילדה כבר ישנו. היום הילדה קמה ב7 לאכול, האכיל אותה ושם לי אותה ליידי במיטה יעני שתרדם אחרי שאמרתי לו אלף פעמים שבבוקר היא לא ישנה בשעות האלה אחרי שהיא קמה לאכול. אבל הוא כאילו ראש קטן העיקר ״האכלתי״ והוא התארגן מהר ללכת לבית כנסת. הילדה כמובן הייתה ערה ולא רצתה לישון, אז אמרתי לו ״עד שאתה ביום חופש לא יכולת לתת לי עוד טיפה לישון?״ מיותר לציין שכבר התעוררתי מכל הסיטואציה והוא כבר יצא להתפלל. קמתי בעצבים ברמות. כאילו מה? אני תמיד מוותרת על עצמי כדי שלך יהיה טוב אז למה זה לא הפוך?? למה אף פעם הוא לא מתחשב?? ראבק!!!!!!!!!! • אתה לא קם בלילות במהלך השבוע כי אתה עובד ואני גם לא מבקשת ולא אבקש. • אתה מגיע כל יום לבית מתוקתק!! לא מבקשת עזרה בכלום באמת, כלום כלום כלום. • בחיים לא לקחת בשבילי יום חופש כדי שאני ינוח, אבל בשביל השיעור תורה כן??? • למה אתה לא מוותר על הדברים שלך גם אם זה במחיר של לפגוע בי , ואני מוותרת על עצמי כדי לא לפגוע בך??? עכשיו הוא חזר לבית מהתפילה, לא דיברתי איתו אני עם הילדה. הוא אומר לי טוב את לא רוצה להתארגן? אמרתי לו לא אין לי בעיה לוותר גם. ככה אני מפורצפת בסלון. אל תגידו לי לדבר איתו על הדברים כי כבר דיברתי אלף פעמים ובאותו רגע הוא מתנצל וחוזר על הדברים האלה אז כבר אין לי כוח. באמת אני כבר מאוכזבת כל כך... וכל ריב כזה גורם לי להיזכר במה שאמא שלו ואחותו עשו לי אחרי הלידה ואיך שהם התנהגו אליי חרא אחרי הלידה, זה מציף לי הכל ועוד יותר אני מתעצבנת ובוכה בתוך עצמי זה פשוט מציף לי הכל.

הוא מגיע לבית הילדה כבר אחרי מקלחת ואוכל. יש תמיד אוכל חם הבית מסודר. הוא קבוע ישן שעה אחרי העבודה, אחר כך הולך לבית כנסת, מקווה, סידורים שלו וכבר עולה לישון. הוא כאילו עוזר לי שמאכיל אותה באיזה ארוחה כאילו באמת?? והוא אומר לי ״תצאי אם את צריכה להתאוורר קצת״ כאילו! לא באמת מתכוון לזה אני יודעת. היום קמתי ולא אירגנתי שום בית , שיעריך. שהכל ישאר ככה בלאגן לא מעניין אותי.

הוא שאל כאילו להתארגן כאילו ליום כיף

מאמי כדאי לך להתארגן ולצאת קצת, כך גם תוכלו לשוחח באווירה אחרת, תציפי את הדברים שמפריעים לך זה עדיף מלשבת בבית ולהתמרמר ... לגבי עוזר- לא עוזר יש גברים שבהתחלה פחות מוצאים את עצמם עם כל הדרישות של תינוק קטן -האכלות, החלפות, מקלחת, הרדמה וכדו' אבל בהמשך כשהילד נהיה יותר פעיל הם יותר זורמים בהפעלות, משחקים וזה. .. ככה זה אצלנו בכל אופן ולמדתי לא לכעוס ולקבל את זה בהבנה

זה כל הקטע שהוא כן יודע להאכיל להחליף מקלחות הכל! הוא פשוט כמו ראש קטן הוא פשוט לא מוותר על עצמו בשבילי בזמן שאני מוותרת על הכללללל בשבילו! הזמן היחידי שאני באמת מצליחה לנוח זה שעואמחזור מהעבודה והוא ישן במקום שאני ישן... למה? למה אי אפשר שהוא יוותר בשבילי כמו שאני בשבילו? זה מה שמרתיח אותי

את הורסת את היום כיף על שטות וחבל ממש, זה יום שלא יחזור ויכול להיות חווייה ממש טובה ומשפחתית. הדבר היחיד שהפריע לך זה שהוא לא נתן לך לישון עוד קצת.. מה חשוב הקצת הזה? להיפך ככל שהוא יילך לביתכנסת ויחזור מוקדם יותר ככה מהר יותר יתחיל היום כיף תצאו! את חייבת התרעננות

מעצבן אותי שהוא לא מוותר על כלום וזה חא קשור לקצת זה עניין של עיקרון שהוא איפלו לא חושב עליי ואני תמיד מתחשבת בו על הכל

רגע עוד לא יצאתם?? 🤔

לא הבנתי מה רצית שיעשה? ישאר בבית? ואז ילך לתפילה מאוחר ותמאו מאוחר? הוא קם מוקדם הלך לתפילה חזר כדי לצאת איתך קצת את סתם עצבנית בלי טעם והורסת את היום הנחמד שלכם על שטויות