היי בנות רוצה לפרוק קצת אני בהריון בשבוע 36+2 כ"כ היתפללתי להריון הזה ורציתי בו נורא ( נכנסתי דרך טיפולים ) וזה לא בא דיי בקלות ילדתי את בתי הראשונה בגיל +18 כיום אני בת 25 והבת שלי בת 6 וחצי שהיא כ"כ מתרגשת לבואו של הבייבי את בתי ילדתי דיי מהר הייתה לי ירידת מים והספקתי לעבור את כל השלבים עד שלקחתי אפידרול וילדתי אותה תוך מס' שעות בודדות עכשיו עד שקיבלתי תאפידורל סבלתי צירים מממש ממש חזקים וכואבים שאיני הספקתי כ"כ לשכוח מאז נורא מפחדת מהלידה הקרבה ומהחוסר וודאות של מתי ואיך יקרה ומה יקרה מזכירה לעצמי שבסוף יוצא עם מתנה ענקית ואושר אין סופי ושאיני היחידה שעוברת את זה אבל זה לא ממש עוזר ותוקפות אותי בלילות חרדות קשות איך אוכל להרגיע את עצמי ולהיות יותר רגועה ושלווה סליחה על החפירה ותודה רבה מכל הלב לעונות 🙏🙏🙏

קודם כל, אם זה מרגיע אותך, כולן חוששות מהלידה ומחוסר הוודאות שאת מתארת. ושתדעי שכל לידה יכולה להיות שונה לחלוטין מהלידה הקודמת. וכן, זה יכאב כנראה אבל תנסי באמת לחשוב על ההתרגשות של התינוק שמגיע ולהתמקד בהכנות ובקניות לקראתו. אם בכל זאת את מרגישה חרדות קשות, וקשה לך לישון, הייתי מדברת עם האחיות ומבקשת שיפנו אותי לעובדת סוציאלית.

שתהיה לידה קלה ובידיים מלאות ♥️🙏

אהובה אני גם באותה סירה שלך הריון ראשון דרך טיפולים שכל כך רציתי לקח לי הרבה זמן כל ההריון עבר חלק עד חודש 7 שהתחלתי לפחד והחרדות התחילו בלילה לא יכולתי לישון בסוף זה עבר אני כבר 10 חודשים אחרי מאושרת מאוד עם האוצר הכי יקר בעולם אך מפחדת מאוד להיכנס להריון ולעבור את זה שוב . אני עדיין לא בהריון אבל אומרת לעצמי שהכל יעבור וכולם עוברות את זה וכמו שעברתי את זה בעזרת השם העבור זאת שוב כמו גדולה . מה שעוזר לי אני אומרת לעצמי איילת מה יעזור לך כדי שתרגישי יותר טוב אני מדיימנת את אמא שלי שץהיה איתי ואת בעלי שלא יעזבו אותי ויהיו לצידי וגם שבעזרת השם הלידה הבאה לא תהיה קורונה וגם אחותי תוכל להיות וזה יעזור לי להיות מוקפת באנשים תומכים ואוהבים ושיעדדו ויקלו עליי מנסיונם והדאגה והאהבה שלהם על הצוות הרפואי שיהיה ושאני למודץ נסיון ויוכל להתמודד יותר טוב מאשר ספעם הראשונה שלא ידעתי לקראת מה אני הולכת . לא לשכוח שבסוף הלידה יש לך את הדייט עם הפרטנר הכייי מושלם בעולם בשר מבשרך שגדל בתוכך 9 חודשים ושניכם ביחד עוברים את זה אני מרוב כאבים בלידה שכחתי שצריך לצאת משם תינוק מרוב שהייתי ע,וקה בכמה כואב , הפעם אני לא יפסיק להזכיר לעצמי תינוק תינוק חח ץחשבי מה יגרום לך להפיג אץ החרדה ויקל עלייך ץדאגי שזה יקרה את מסוגלת את אלופה אמא מדהימה אץ מביאה חיים וכל ציר שווה את זה ואחרי בלידה באמת כבר לא כואב תחשבי על הבוקר שאחרי שאץ ץתגעגעי לבטן פתאום לבעיטות לחשקים בהצלחה אהובה

לי היה עוזר להתפלל, להדליק נירות לצדיקים, לשמוע שירים שהיו נוסכים בי ביטחון. לעבוד עם עצמי על מחשבות חיוביות

אבל זה מאד טבעי ונפוץ מה שאת מספרת

אני הייתי ממש עם חרדות לפני ההריון הראשון ופשוט גיליתי כמה הגוף שלנו מדהים וחזק ועוצמתי, תאמיני בעצמך ובגוף שלך, בסוף התינוק/ת ת/יצא והכל יהיה בסדר :) החרדות נובעות מכל מיני סיפורים שאנחנו שומעות אבל רובן הגדול של הלידות עובר ״בקלות״, נכון זה כואב, נכון זה דורש החלמה, אבל בסוף זה הדבר הכי מדהים ומטורף שאנחנו עושות בחיים שלנו. את לביאה ואני בטוחה שברגע שתגיע הלידה את תתרכזי בתינוק ולא בחרדות.

אגב, שמעתי שהטיפותר של מירי לב עוזרות ללידה קלה. אני עשיתי לפני הלידה הראשונה את הטיפות של ד״ר קיי ולא עזר בכלל…