לא מרגישה כלום, חוץ מכעס עצום שלא נותן לי לנשום. על מה שאנחנו עוברים. על מה שעברו הילדים הטהורים האלו שלא הזיקו לאף אחד ורק רצו לשחק ולשמוח. על השנה והחצי האלה שהיתה לי תקווה והם רצחו אותם. כואב לי בגוף. אוףףףף

שבועיים אחרי לידה ושבועיים על מינימום שינה בקושי ישנתי מאז נהגתי היום אחרי הרבה זמן וראיתי פשוט מטושטש😩😩😩😩😩

שבוע 18+4, יש ימים לא מקיאה ויש ימים כל היום מקיאה, כל פעם שאני שותה מים אני פשוט מקיאה אותם.. שום דבר לא מתעכל טוב בגוף, צרבות בלי הפסקה.. הצלחתי לעבור את הטרימסטר הראשון בלי בונגסטה ועכשיו זה מרגיש לי טמטום לקחת כי כמות ההקאות ירדה משמעותית (הייתי מקיאה כל שעה בערך). אני באמת לא יודעת מה לעשות וגם לא מרגיש לי שבונגסטה תעזור בזה ששום דבר לא מתעכל לי בבטן, מישהי הייתה במצבי והיה משהו שעזר לה? 🙏🏻