עברנו לפני שבועיים בערך לחריש, אני בשבוע 35, לא עובדת מאמצע ההריון בגלל המלצת נוירולוג ומתחילה להרגיש ממש דיכאון. כאילו כמה אפשר לגלול סרטונים בפייסבוק, לקרוא, לאכול על ההרגשה… מרגישה בודדה ומתוסכלת. בעלי הנסיך באמת מחזק אותי כשהוא בבית ומעודד גם מהעבודה עם כל מיני הודעות יפות, אבל זה לא באמת משפר לי את מצב הרוח. אין יותר מידיי פואנטה בפוסט הזה, רק רצון לפרוק קצת עצב. באמת לא זכור לי מתי הרגשתי כל-כך לבד בעולם. אם היינו במרכז עכשיו לפחות היה לי את המשפחה ללכת אליה😔

היי, יש לי חברה בחריש.. ילדה לפני כשלושה חודשים, הם זוג גם חדש בחריש יחסית והיא הייתה במצב כמוך!! אם תרצי אשמח להכיר בינכם לקצת חברה:) והיא כמובן בחופשת לידה כרגע

רןתם איזה מהממת את ואנונימית יקרה כל מעבר הוא קשה זה עןד טרי ןמקום חדש בשבילך, יש לך רכב ? לצאת קצת להתאורר אם יש משו קרוב ליד היישוב לאט לאט את תלמדי להכיר ותכירי אנשים חדשים וחברות❤❤❤

מה הסיכויים שגם אני בשבוע כמו שלך .ושגם אני עברתי לחריש מהמרכז .??? ובארווור שקשה להתרגל לזה . ולהתנתק . אני עדין עובדת במרכז .אז אני לא כלכך מרגישה את הקושי והנתק. אבל כל פעם כשאני חושבת על אחרי הלידה והחופשת לידה .אני קצת נלחצת איך אני יסתדר שם עם כל מה שזה כולל.