בעלי מתלונן שמאז שאני בהריון אני לא מכינה לו ארוחות ערב שחוזר מהעבודה. מישהי רוצה להגיד משהו בנדון?

בהתחלה ממש קשה לבשל בגלל הבחילות והריחות והשינויים בטעם... ובלי קשר בהריון הזה בעלי למד לבשל אין ברירה לא תמיד יש כוחות... (ואני מבשלת תמידדד יום-יום...)

גם בעלי התלונן שהארוחות צהריים כבר בלי חשק.. תמיד הייתי מכינה ארוחות מושקעות רצח. אמרתי לו או שהוא יכין לנו או שיזמין לנו מבחוץ אם יש לו טענות

אני לא מכינה לבעלי לא הבנתי מה אני אמא שלו? אם יש לי חשק להכין אוכל אד אני מכינה אבל לא כי אני צריכה להכין לבעלי אנחנו כבר לא בימי הביניים

שלי היה מקבל בוקס רק על זה אני אוצה לראות שהוא מתלונן שאני מחזיקה את הפארינג ילדים שלו ושלי בגוף שלי

הוא התרגל לטוב מדי אצלי זה ההפך בעלי הוא הטבח בבית ומכין תמיד תמיד את רוב הארוחות אצלנו..הלוואי זה היה ההפך אני פשוט לא בורכתי ביכולת טובה לבשל

גם לי אין חשק לבשל בכלל וכי אהבתי לפני תכירי לו את דלת המקרר, שיכין לעצמו טוסט וירגע

האמת שלא מכירה את הסיטואציה ברוך ה בעלי מבשל בבית

בעלי אף פעם לא אמר במילים אני יודעת שקשה לו עם זה לא מבשלת המיוחד שרוב השבועות האחרונים אני מטיילת בין המיטה למיון כל פעם... הוא עושה את זה באלגנטיות קונה דברים ואז מבין שזה לא עוזר ולמד להיכנס למטבח בחיים לא שעה שם כלום ובחודש האחרון הוא מכין כמעט הכל... לבד אני עוזרת לו עם תבלינים וטיפים... פעם הייתי מרחמת עליו שגם זה הוא עושה אבל עכשיו אין לי אפשרות לרחם אני לא במצב לעשות כלום לצערי...

בואנה הגברים כאלו אטומים זה פשוט מדהים חושבים שלעבור הריון ולגדל ילד זה בא. בקלות

בעלי חושב שאם אני יושבת עם הילד בבית אני צריכה לנקות לסדר לבשל הוא לא מבין שאני לא נושמת ואין לי זמן בבית אני עובדת יותר קדה ממנו במהלך היום איך הסבתות שלנו הביאו 15 ילדים תסבירו לי!?!?!?

גם אני לא מכינה כמעט כלום ובעלי מבין אותי וחא מתלונן . הוא צריך להיות סבלני ולהבין שהגוף עובר שינויים מכול הבחינות ודברים משתנים