אמהות יקרות מאמינות בעונשים ? מתכוונת לגיל יחסית גדול .. ילדה עוד מעט בת 11 הייתן נותנות לה עונש ? אם כן איזה עונש ? נגיד על זה שהיא לא הייתה מכבדת מתחצפת צועקת איך הייתן מגיבות ?

ממש לא מאמינה בעונשים. ממליצה לך לעקוב אחרי אפרת לקט באינסטגרם. ולקרוא את הספר שלה "אמא מאמנת"

ברור שמאמינה בעונשים.. קאט, אם הילד לא מקשיב מה את עושה?? ילדים הם לא פראיירים

לא הייתי קןראת לזה עונש. לדוגמא הבן שלי בן 3 חחח כשהוא מתנהג לא יפה אני אומרת לו שהוא צריך ללכת לחדר שלו להרגע. גם בגיל 11 פשוט תגידי לה, אוקי, לכי לחדר שלך להרגע, וקחי לה את הנייד או משהו שהיא לא יכולה בלעדיו ואחרי שעה תחזירי

מאמינה בעונש חינוכי. אם כבר את מענישה אז עונש שקשור למה שעשתה. נגיד אם היא צועקת ומתחצפת אז סתם לדוגמה אם אתם בית מסורתי אז לשלוח אותה לקרוא ולסכם על לשון הרע למשל... גם להוות דוגמה אישית, לא להחזיר בצעקות אפילו שזה בטח קשה נורא ולא לצעוק חוצפנית... לקחת אותה להתנדב באיזה מקום, שתלמד להעריך את מה שיש לה

מלמדת אותו להתנהג על ידי דיבור והרבה סבלנות . אבל ממש לא עונש .

שתדעי שמעונשים ילדים לא לומדים כלום. במיוחד שהיא גדולה, למה לא לדבר אליה כמו ילדה בוגרת באמת?? היא בת 11, תאמיני לי שזה יעשה פלאים מאשר להעניש. היא תקח אותך הרבה יותר ברצינות כי היא תדע שאת לוקחת אותה ברצינות. כן צריך להעמיד גבולות אבל לא להעניש. והרעיון של סיוון זה אחלה.

זהו שניסיתי מלא לדבר איתה אבל הבעיה שזה התנהגות שחוזרץ על עצמה המון .. לא מרגישה שינוי

הכל יפה ונחמד ורגוע בתאורייה. הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר אצל כל מי שרשמה שהיא לא מענישה, מעניין אותי לדעת איך הדברים מתנהלים כשהילדים מוציאים אתכן מהדעת (מאמינה שזה קורה לכולנו). אולי אלמד דבר או שניים🤔

אוריה, לכל אחד יש נפילות.. אףצאחת כאן לא מתיימרת להיות מושלמת. אבל השאלה מה הגישה, ומה הדרך שאנחנו שואפות אליה. וכמו שbbb רשמה צריך לשים גבולות, הגבולות צריכים להיות ברורים, ומתאימים כל ילד לגיל שלו ולשלב ההתפתחותי שלו. אבל גבול לא שווה עונש.

אין בעיה ואפילו רצוי להציב גבולות אבל מה קורה כשהילד חוצה את הגבול? (באופן קבוע)

עונשים כמו פסק זמן זה נראלי הכי לגיטימי... אצלנו היו אומרים ללכת לחדר לחשוב על מה שעשית או אמרת וכשתביני מה לא טוב תבואי תבקשי סליחה ותגידי מה לא טוב עשית.. כאילו כדי לראות שבאמת מבינים למה נענשים...

יפעת זה בול מה שאני עושה .. אבל אני רואה שזה באמת עוזר .. או שאני לוקחת לה משחק שהיא ממש אוהבת ואני אומרת לה בגלל איך שהתנהגת המשחק ישאר אצלי ואני יחליט מתי לתת לך אותו . ונגיד שהיא נכנסת לחדר אז באמת היא מבקשת סליחה אומרת לי על מה היא מבקשת ..ליום למחרת יכולה לחזור על אותה טעות

אם את מדברת איתה ולא עוזר תנסי שוב אבל לדבר באמת בסבלנות ובבגרות ולתת לה הרגשה במהלך כל השיחה שאת באמת מדברת אליה כבוגרת ואת מצפה ממנה להתנהגות אחרת. ולגבי מה שכתבת על זה שלקחת לה את המשחק - היא חוזרת על אותה טעות יום למחרת כי הענשת אותה בזה שלקחת לה את המשחק. אז היא יודעת שבפעם הבאה היא תבקש סליחה ואז תחזירי לה אותו שוב, זה לא הפתרון. אני לא יודעת בדיוק מה היא עשתה אבל פעם הבאה שהיא מתנהגת לא יפה את פשוט מעמידה אותה במקום, ומעמידה אותה ממש ממש באותו הרגע שזה קורה כדי שזה יהיה אפקטיבי (לא אחרי הרבה זמן, נגיד קרה בצהריים ורק בערב את נזכרת לכעוס עליה - זה לא יביא לכלום). תציבי גבול ברור, את האמא ואת הדמות המחנכת ואת זו שקובעת את הגבולות בבית שלך. למשל היא מרביצה לאח שלה הקטן, אז את אומרת לה ״אצלי בבית לא מרביצים!״ בקול ברור, סמכותי ומלא ביטחון. וזהו. משפט אחד שהיא תבין את המשמעות שלו בהכי פשטות בלי כל המסביב! את אומרת את זה בטון סמכותי ופשוט יוצאת מהחדר, בלי הסברים ובלי כלום. תני לה את הזמן שלה היא תבין לבד. אותו דבר גם לפעמים הבאות ומבטיחה לך שאת תראי לבד שזה יפחת בכל פעם עד שזה ייעצר לגמריי. ילד לא אוהב ולא מבין מגילות והסברים. ברגע שאת תהיי ברורה ועניינית ואומרת במשפט אחד מה החוקים והגבולות אצלך בבית - יבין אותו ונגמר הסיפור.

bbb תודה רבה על כל ההסבר המהמם הזה ועל זה שטרחת וכתבת לא מובן מאליו .. אני ינסה לעשות את זה כי אני באמת כבר לא מבינה איפה אני לא בסדר וזה ממש מייאש אותי .. אני לוקחת לתשומת ליבי את כל מה שרצית ומקווה שאצליח ..תודה רבה לכן בנות יקרות שהקדשתן לי זמן וכתבתן .. אן יש לכן עוד רעיון אשמח לשמוע ..

בכייף אהובה לאט לאט תמיד אנחנו לומדים דברים חדשים ככל שהם גדלים ❤️ וגם הרעיון של סיוון מקסים ויכול גם ללמד..

אני עושה כמו bbb ובנוסף בזמן אחר שהכל רגוע אני מדברת על מה שהיה למה כעסתי והילד אם הילד מחפשת פיתרון מה אפשר לעשות כדי שזה לא יחזור. הבנים שלי קצת יותר קטנים ממנה וזה עובד איתם

וביחד אם הילד