מה אני מרגישה ? אני מרגישה שהעולם השתנה שיום אחד נכנסתי לבית חולים ויצאתי בן אדם אחר בן אדם לא שמח בן אדם לא חופשי אישה שעברה פיגוע בגוף שלה ובאזור הכי אינטימי שלה אישה שעברה טראומה שלנפש יקח המון זמן לרפא אני מרגישה עצב מרגישה כאב באזורים שלא הכרתי מרגישה שהגוף שלי קורס תחת עומס נפשי ופיזי ילדתי את התינוק שלי בלידה ארוכה אבל שמחה, נהנתי מכל רגע חיכיתי כל כך לפגוש אותו הכאב לא הפריע לי הייתי כולי עסוקה בציפייה לפגוש את הילד שחיכיתי לו כלכך .. ואז הוא יצא אלי , שמו אותו על החזה שלי והתפרקתי בבכי החזקתי לו את היד והדמעות לא הפסיקו הלב התמלא אהבה לא מוסברת הנפש התרפאה פתאום מכל פצע וכל העולם שלי הפך להיות שלו .. אלו היו 14 דקות של אושר אין סופי ואז הכל קרה ברגע אחד הנשימה הפסיקה ביקשתי חמצן החדר התמלא בדם נכנסו 10 רופאים לחץ דם 60 על 30 דופק 170 מחתימים אותי תוך כדי שאני מאבדת הכרה על טפסים נותנים לי סטירות כדי שאתעורר ואומרים לי את נכנסת לניתוח מוציאים את בעלי אמא שלי וחמתי מהחדר ואני רואה את בעלי עומד שם תוך כדי שהעיניים שלי מתגלגלות ומסתכל עלי מלא בדמעות ופחד ושומעת כל כך הרבה קולות רקע אבל רק אותו רואה בעיניים .. תוך כמה דקות כבר הייתי בחדר ניתוח שמו לי סם כדי לטשטש ועשו את הניתוח מלמטה החליטו לא לחתוך כי אין זמן להרדים אותי גם ככה אני עם אפידורל אז נשארתי ערה עם טשטוש שגורם להזיות במשך שעתיים ארוכות בזמן שמחטטים לי ברחם להוציא קרישי דם ולאתר את הדימום בזמן שאני שומעת את המנתחת ואת 10 הרופאים שהיו שם צועקים להביא מהר מנות דם לחדר ניתוח אני מסרבת לעצום עיניים מסרבת לעזוב ולהרפות לא משנה כמה מוסיפים לי טשטוש לא אעצום את העיניים אני רוצה להישאר בעולם עם בעלי והילד זה כל מה שראיתי בעיניים . ואני שואלת כל 5 דקות את האחיות והרופאים ומבקשת תשובות תגידו לי את האמת ? אני עומדת למות ? תוך כדי המנתחת לחוצה מחפשת כלי דם קרוע שגורם לדימום תוך כדי מכניסים לי עירוי לעורק ואני צורחת מכאבים והקור ? עוד לא הגעתי לקור .. הקור כל כך קשה הוא מורגש בכל איבר ואיבר בכל עצם ועצם הוא מורגש בנשמה כאילו העולם קפא ורק אני נשארתי להתמודד עם הקור הזה לבד ואני צועקת שקר לי שיעזרו לי אז עוטפים לי את הידיים והראש בסמיכות מיוחדות אבל כלום לא עוזר הקור של הסוף מורגש בעצמות . אז יצאתי מזה אבל לעולם לא אשכח יצאתי מזה אבל הטראומה היא בנפש היא עשתה צלקת קשה הילד קרע לי את צוואר הרחם בגלל הערכת משקל שגויה של בית החולים ובית חולים שאיפשר לי להיות עם פתיחה מלאה יותר מ 4 שעות בזמן שהתינוק שלי תקוע בלי אוויר . והיום ? היום אני מנסה להתרפא אני מרגישה את כל מה שכתבתי מרגישה חסרת אונים .. הקור עוד רודף אותי בלילות הרעידות האין סופיות .. הטראומה תוקפת אותי כל יום מחדש . אבל זכיתי בתינוק שלי זכיתי באהבה שלא ניתן לתאר במילים . זכיתי להיות אמא .

יאו מפחיד כל הכבוד לך ...מה זאת אומרת הערכת משקל שגויה תוכלי לפרט מה קרה על מה הטעות לא הבנתי

וואו. איך אנשים לא מעריצים נשים? איך? נשגב מבינתי. כל מה שאנחנו עוברות כדי שהעולם הזה יתקיים. מצטערת על מה שעברת יקירה, מקווה שאת מטפלת בעצמך. נשמע טראומתי ברמה קשה להבנה.

וואיייי החזרת אותי ללידה שלי!!!!!!!! אותי לא ניתחו אבל הוציאו לי הכל עם הידיים והקוררררר הזההההה משתקקקקקקק זה משהו שאי אפשר להסביר !!!! שהעיניים נעצמות בלי שליטה ואת לא יודעת מה קורה סביבך כאילו את בעולם אחר! ואי מה עשית לי.. את תתאוששי ותראי שזה היה שווה את זה אבל זאת בהחלט טראומה!!! תרגישי טוב החלמה מהירה רפואה שלמה ושתגדלי אותו בנחת!♥️

ווואוווו את אלןפה אין לי מילים, בהחלט חוויה לא קלה ולא פשוטה, מאחלת לך שאוטוטו הכל יהיה מאחוריך ❤️את אישה חזקה רואים ❤️והילד שלך יתן לך כוח❤️

וואו, חתיכת טראומה עברת וכלום לא ישכיח ממך את זה (גם לי יש PTSD אבל מתאונות דרכים), אבל ואבל גדול - את יצאת מזה חזקה יותר, בטוחה בעצמך ובכוחות שלך יותר ממה שדמיינת אי פעם, נלחמת בשביל להשאר פה גם כשל הדם שלך יצא ממך, העיקר להשאר בעולם ולהיות אמא לתינוק שלך ואישה לבעלך, ניצחת בכוח שלך לאהוב ואת צריכה לפקס את האנרגיות והמחשבות שלך על זה, מידי פעם את כנראה תזכרי בטראומה והיא תפיל אותך ותכאיב לך, אבל תמיד תזכרי איזו חזקה את וכמה אהבה יש בך, את לא פחות ממדהימה ❤️❤️❤️💪💪💪

את חייבת ללכת לעשות עיבוד לידה, גם לי הייתה חווייה נוראית של איבוד דם מהרחם ואיבוד הכרה וחוסר יכולת לתפקד, גם אני הייתי 3 שעות בפתיחה מלאה (גהינום) ועוד כמה דברים.. אבל תלכי לעשות עיבוד לידה, זה עוזר לעכל את החווייה הנוראית ולהתמודד איתה וככה ממשיכים הלאה . לשמחתי אני אגיד לך שאחרי כמה שנים ואחרי העיבוד לידה החוויה קצת הופכת למעורפלת

..