קשה לי, פשוט קשה לי, לא בא לי יותר לטפל בילדה. והאמת שאני כבר לא יודעת אם בא לי את בעלי עם האטימות שלו. אני גרה מתחת לחמתי למרות שממש לא בא לי על מנת שנקנה פה בית. אני לא עובדת ולא לומדת כל היום סביב הילדה שלי בת השנה וחודשיים. מניקה אותה עדיין. כל הרדמה איתה זה סיוט. בעלי בחור עצבני וקשה לי גם את זה להכיל. חזרתי מבואסת מטיול עם המשפחה שלי בצפון ואמרתי שזהו די אני לא רוצה יותר לטפל הילדה והוא קבע שאני מוציאה עליו את העצבים התעצבן ויצא מהבית עלה לאמא שלו. כל היום אני לבד למרות שהוא בקושי עובד. הולך מטייל יוצא עם חברים הולך לאמא שלו ואז גם שהוא בבית הוא באקס בוקס. אני מרגישה שאני נעלמת. לא בא לי את הבת שלי לא בא לי את בעלי בא לי חופשה בא לי שקט לאן שאני לא הולכת אני לא נהנת לא כיף לי הכל סוגר עליי. אני לא מרגיע שיש תכלית לעולם מרכישה פשוט מיותרת ללא מטרה ללא תכלית אין לי כיוון בכלום ושום דבר. אין לי כוחות פשוט אין לי כוחות. אין עצבים לעצבים של בעלי ואין לי עצבים לעצמי. מה שאני לט עושה לא טוב לי

כל היום אני מתעסקת בכולם עוזרת לכולם דואגת שלכולם יהיה טוב גם בטיול הזה של המשפחה התרוצצתי אחרי כולם ארגנתי הכל אני באמת מרגישה שאני נמחקת

אהובה נשמע שאת צריכה לפתוח איתו הכל להסביר לו איך את מרגישה. לא יזיק לקחת חופש מכל הטירוף ואולי אפילו לנסות טיפול זוגי

זה עושה לך טוב להניק? אולי תצאי להתאוורר סוף שבוע עם חברות ולנקות את הראש… את חייבת את הזמן שלך להתאוורר למה לא עובדת? אולי כדאי כן לעשות משהו עם עצמך שיעשה לך טוב גם..

תיראי אני גם לא עובדת וכל היום סביב הבנים שלי בבית ובעלי עובד או בסוני לא בדיוק עוזר בבית אולי מקדיש להם שעה משחק ביום אבל דיברתי איתו אמרתי לו שלפחות פעם בשבוע אני צריכה להשים את הילדים אצל אמא שלי ולצאת איתו בשקט לאכול או לסרט וככה לאט לאט זה ישתחרר לי המועקה שהייתה לי הוא לגמרי הבין אותי ואמר שהוא מצטער שהוא לא שם לב שאני כללל היום בבית כל היום סביב הילדים והניקיון ובאמת שעכשיו שאנחנו יוצאים אפילו סתם לים או הליכה ביחד זה עוזר לי תנסי חודש שעבר היינו בצימר חמוד רק ללילה אחד וזה ממש עשה לי טוב יש מלא אמהות שפשוט מקדישות כל כך הרבה לילדים שכבר לא שמות לב שהם נעלמות אני נעלמתי ומהר מאוד עשיתי לבעלי שיחה

אני מרגישה כמוך באלי לעלות על מטוס לבד לחופשה של חודש לבד לבד לבד לא לדאוג לאף אחד לא להכין אוכל לאף אחד לא לנקות אחרי אף אחד לא לחתל לא להאכיל לא להרדים רק אני ועצמי בשום מקום לנקות את הראש..

קצת נשמע כמו דיכאון אחרי לידה, אולי שווה לחשוב על זה?