בתור אמהות אתן מרגישות לפעמים רגשות אשם?.. ואם כן מה הסיבה שזה גורם לכן להרגיש ככה? או שזה רק אני מרגישה?😒 יש לילות נגיד שאני מרגישה שאני לא מספיק סבלנית מרוב עייפות ולפעמים נותנת לאחרים להרים אותה כשהיא בוכה רק כי איבדתי את זה לרגע😒 או בימים שאחרי שילדתי לא הייתי מספיק שם בשבילה כי סבלתי נורא מהתפרים ולא תפקדתי. או שהשארתי אותה יותר מידי בתינוקיה לבד🥺 ועשו לה בדיקות ולא הייתי שם בשבילה . זה הכי הורג אותייי כי תמיד אמרתי שאין סיכוי שאני אשאיר אותה לבד ושאני תמיד היה איתה בכל הבדיקות ויראה מה עושים. חוץ מבדיקת אוזניים שהייתי לא הייתי בכלום. זה דברים שלא יוצאים לי מהראש. וכל פעם שאני מרגישה שאני מאבדת את זה אז אני מזכירה לעצמי בימים האלה וזה נותן לי מצד אחד כוח ורצון לפצות אותה על זה ומצד שני מרגישה מאד רגשות אשם😔.. רק אני מרגישה ככה ?

ובגלל זה מאד קשה לי לשחרר אותה עכשיו🥺 אני מרגישה סוג של טראומה אם זה ישמע מוגזם לכן אבל זה נכון לגביי. מאד קשה לי המחשבה לשים אותה בעתיד במעון. או שאחרים יטפלו בה

אני מרגישה רגשות אשם שאני חסרת סבלנות לפטפטן שלי בן ה3 וחצי.. בלילה אוכלת את הלב

בטח!! כל לילה יש לי רגשות אשם על היום שעבר.. מרגיש לי שאני רק מנסה להאכיל אותו ואז ישר להרדים אותו כדי שיהיה לי זמן לעוד דברים, ככה כל יום ובערב מבטיחה לעצמי שמחר אני ינסה לשחק איתו ולא רק לחפש להרדים אותו.. זה גומר אותי כל פעם מחדש…

וואי, בדיוק שמעתי איזה פרק בפודקאסט על זה.. רגע שמה לינק https://open.spotify.com/episode/2V4aCRJ3noGLtv7NlcA93c?si=YTFwpnttQNeVfTIOd6RuzQ&utm_source=whatsapp&dl_branch=1 נראה לי אשמה ממש נולדת יחד עם הילד, אין מה לעשות..