דכאון אחרי לידה פוסט פריקה חייבת לשתף אתכן שאחרי כמעט שנה מרגישה ״שיצאתי מהארון״ בערך מגיל שלושה חודשים של הבן שלי זה התחיל , מחשבות חרדתיות על בעלי הולך לעבודה ואולי חלילה יקרה לו משהו, פחד משוגע על שיקרה משהו לבן שלי שאני ישנה, תחושה שהכל קשה לי , הטיפול בבן שלי ובכללי כבר כל פעולה אפילו להרים את עצמי להתקלח שפה מדובר כבר במצב קיצון .. תחושה של אשמה, מצפון שלא נגמר .. שכחתי את עצמי , הרגשה שאני רק אמא של .. בכי שאי אפשר לעצור וגם לא להסביר על מה ספציפית הבכי כי הרי הכל שחור מסביב , לילות בלי שינה, תחושה שהכל גדול עלי פתאום, הערכה עצמית ברצפה, אכילה רגשית שמתחילה ברגע שבעלי יוצא לעבודה. חוסר הנאה מהדברים שהיו עושים לי טוב , חוסר יכולת להתפקס ולהתרכז, לחץ תמידי שמשהו רע יקרה . ייאוש וחוסר תקווה ובמיוחד הכחשה שמשהו לא בסדר בנפש שלי , הכחשה שגרמה לקריסה למצב שבו אני לא מסוגלת פיזית לקום מהמיטה.. לא סתם אומרים שדכאון זאת מחלה לכל דבר, זה אמיתי ומוחשי שהילד שלך צורח ואת רוצה לקום אליו ולא מצליחה להרים את הראש מהמיטה כי הגוף שלך ננעל וחוץ מבכי לא נשאר שום דבר.. אז בעלי שם לב לדכדוך אצלי אבל ממש לדברים קטנים , עבדתי קשה מאוד להסתיר את זה ממנו שלא יחשוב שהשתגעתי .. כבר דמיינתי שלוקחים לי את הילד אבל זה הגיע הגוף שלי ועיניים הכבויות צעקו לעזרה ועכשיו אני אומנם לא בסוף התהליך עדיין אבל רוצה להגיד לכן , לכל מי שלא יציבה נפשית או סובלת בשקט, זאת לא בושה להיות בדכאון אחרי לידה, הרבה יוצאות מאיזון וההדחקה יכולה רק להזיק . תעשו טוב לעצמכן ובבקשה אל תגיעו למצב של קריסה השיקום הוא לא פשוט אחרכך אבל אפשרי .. יש המון דרכים להתמודדות בתור אחת שפחדה שיהיה רשום לה שהיא בדכאון והלכה לטיפול פרטי , בדיעבד מיותר .. לא כזה מהר מישהו יתנדב לקחת לך את הילד תחת חסותו . לכו תטפלו בעצמכן , ותזכרו ילד מאושר זה ילד שאמא שלו מאושרת 🙏🏻 וגם דכאון אחרי לידה שווה את מה שקיבלתי בתמורה , אהבה ללא תנאים לכל החיים

מבינה את מה שעברת ומאחלת לך רק אושר !