תמיכהה היי בנות בשבוע 9 ב"ה אני ובעלי התחתנו לפני 5 חודשים ובהתחלה הכל היה טוב מאז שנכנסתי להריון מרגישה יחס לא טוב ממנו.. צועק עלי לפעמים כשאנחנו רבים כשהוא אומר לא על משהו מבחינתו זאת המילה האחרונה. עכשיו רבנו על זה שכבר אמא שלי יודעת שאנחנו באים אליה בשבת ואני לא מסוגלת יום לפני לבטל לבן אדם שאמרתי לו שאני באה במיוחד לא לאמא שלי.. והוא אמר שלא שאלתי אותו לפני ושאנחנו הולכים לאח שלו אז מבחינתו הוא החליט, ואמרתי לו שאני לא מוכנה אז הוא אמר אין בעיה תלכי לבד לאמא שלך ואני אלך לאח שלי וזה ממש ממש פוגע וזה פשוט קשה לי להיות במצב הזה שמספיק יש לי את הלחצים של ההריון.. אני עכשיו בחדר לא מפסיקה לבכות והוא בסלון רואה טלוויזיה

וואייי לא פשוט. קודם כל תהי חזקה! אולי תסכמו שהשבת תלכו לאמא שלך כי כבר הודעת לה ושבת הבאה לאח שלו..תגידי לו שזה ממש מצער את אמא שלך אם תבטלו עכשיו.ותעשי את זה כשאת רגועה ..

תקשיבי .. שאישה נשואה היא צריכה להקשיב לבעלה ..ז"א עם הוא לא רוצה ללכת לאמא שלך השבת , גם עם אמא שלך "תפגע " עדיף שתשמרי על השלום בית שלך, תעשי את זה בעיקפין. תגידי לאמא שלך שאת ממש ממש חלשה לא יכולה לקום מהמיטה ואתם עושים לבד בבית. תנסי לשמור על השלום בית שלך .. ואחרי שהרוחות ירגעו תדברו על זה ותעשו תיאום ציפיות. בטוחה שגם לבעלך לא נעים שאתם רבים יקירה.. המקרה שאת מספרת נשמע כמו סתם אגו בניכם .. כאילו הוא לא יוותר ואת לא תוותרי ובסוף סתם תהיה שבת שחורה זה סתם חרם.. זו דעתי האישית! כדי לבנות וליצור משהו צריך לדבר בנחת , רק ככה הצד השני יקבל..

גם לי ולבעלי יש מחלוקות על הארוחות בשבת... מוכר לי. לכן עושים מעין תוכנית פעולה - שבוע פה שבוע שם. חיבוק

הלוואי ואחה היו הבעיות חמותי כמעט לא מזמינה ואצל אמא שלי אני לא בת יחידה... עושים בבית ודי

שובל יקרה תרשי לי לחלוק על דבריך. אישה נשואה ממש ממש לא צריכה להיות כפופה לכל גחמה של בן זוגה. זה צריך להיות הדדי!!! צריך לדבר על הדברים ולהגיע יחד לעמק השווה, פיתרון שמקובל על שתיכם. ובאופן כללי לגבי השאלה אני חושבת שיש פה איזשהו דפוס מסויים של מערכת יחסים שהיתה בסדר גמור ואת מתארת שמתחילת ההריון המצב השתנה, זה טיבעי וזה קורה להרבה גברים... הפחד מהאבהות הקרבה, הפחד משינויים אצל בת זוגן ובאןפן כללי המחשבה שמשהו גדול קורה אבל הם לא ממש חלק מזה (באופן פיזי) רז אני הייתי ממליצה על שיחה פתוחה... לשקף את איך שאת מרגישה לדבר על השינוי ביחס וכל זה במצב רגוע ולא מתוך האשמה... בהצלחה יקרה!

רות זה לא מה שאמרתי והתכוונתי מאמי... הכוונה שלי שבויכוח הספיצפי הזה שתוותר למען השלום בית שלה גם עם אמא שלה קצת תפגע.. ורשמתי בהמשך שברגע שהרוחות ירגעו אפשר לשבת ולדבר בנחת " דברי חכמים בנחת נשמעים " ורק כשהדברים יכנסו לראש אפשר להתחיל ליישם והמערכת הזוגיות תהיה קלה יותר !עם היא תעמוד על שלה והוא יעמוד על שלו זה לא יעבור. "אחד חייב לוותר "וגבר הוא כולו אגו , אבל זו דעתי האישית.

זה יהיה נורא מבחינתכם אם תלכי לאמא שלך? כי הנטייה האוטומטית שלי היא להתעצבן ולהגיד מה ברור שאני אלך לאמא שלי אף אחד לא קובע בשבילי והוא צריך להבין שאני לא מתכופפת בשביל אף אחד, אבל בתכלס זה קשור ליחסים ביניכם. מה את חושבת יקרה אם תלכי לבד לאמא שלך ואז יום למחרת תגידי לו שהיה לך עצוב להיות בלעדיו ושהיית רוצה לדבר על כל הנושא הזה של קבלת החלטות משותפות? באופן אישי אני חושבת שאם נכנסים לשיחה הזו אז צריך לבוא ממקום שוויוני ככה שאו לנהל אותה לפני או אחרי שהלכת לאמא שלך, אבל מצד שני זה כלכך תלוי בדינמיקה של הקשר שלכם...

"אישה נשואה צריכה להקשיב לבעלה"?? המשפט הכי נוראי ששמעתי.. מערכת יחסים מבוססת על שיוויון והדדיות, זה משפט ממש חשוך אחותי