היי חברות אשמח שתענו לי מי שיש לה ניסיון ומבינה.. אני בהריון שני ומתה מפחד ללדת!! לא בגלל הלידה אלא בגלל מה שיהיה אחר כך, אני כל כך עייפה עכשיו ואפילו מתעצבנת על הילדה שלי אם קמה לי ב 4 בבוקר לפעמים ולא יודעת איך אצליח לקום פתאום לתינוקת וגם אם התינוקת תעיר את הילדה הגדולה איך אצליח להתמודד עם זה!? מה גם שאני עייפה כל כך ביום ומוצאת את עצמי לא ב 100% עם הילדה בלשחק איתה וכאלה מה יהיה שיהיה לי עוד אחת? מפחדת שיהיה לי ריבים עם בעלי כי שנינו נהיה עייפים ממש בבקשה תרגיעו אותי אני ממש בחרדות...

דרך אגב אמא שלי לא גרה קרוב אליי אז אין לי עזרה , בעלי אמר שהוא ישאר איתי קצת בבית אבל בתאכלס הוא עובד עם המשפחה שלו ופתאום יקראו לו לעשות משהו פה לעשות משהו שם הוא כבר ילך לעבודה רגיל מפחיד אותי שזה גם יגרום לריבים

וואי ליהי אני בדיוק כמוך עם החששות! בבית ילד בן שנה וחצי ואני בהריון שני ב"ה

הגדולה שלי בת שנתיים וחצי ובעלי חוזר בצהריים 2-3 אבל הוא גם לומד

לפעמים הילדה חוזרת מהגן ואנחנו שנינו על הספה גמוריםם ולא יודעים איך להתמודד עם עוד ילדה מה גם שאני מפחדת שזה יגרום לעצבים ומתחים בנינו

גם לי היו בדיוק את החששות האלה לכן חיכינו עם ההריון. היום הילדה בת 4 ואני בהריון. כולם אומרים שלא יהיה כלום משותף בינהם כי הילדה כבר גדולה וכו אבל הפחדים שלי היו יותר חזקים ממני ☹️

גם הילדה שלי תהיה בת 3

גם אני חשבתי ככה,הבת שלי הייתה בת שנה וחודש שהקטן נולד. היא הייתה עוד איתי בחדר,וקמה בלילות. העברתי אותה לחדר עם הגדולה,וחששתי איך אני אתפקד בלילות? שניהם יבכו,למי אלך קודם? אני רוצה להגיד לך שהייתה לי הרבה סיעתא דשמיא,היא לא מתעוררת כמעט בכלל. אולי רק פעם אחת יצא ששניהם בכו. יש לי בחדר של הבנות מצלמה,אני פותחת דרך האפליקציה ורואה מה שקורה בחדר. אני היחידה שקמה בלילות לילדים. אבל וואלה, ה' עוזר,אל תכניסי לך לראש יהיה קשה,כי בסוף ככה יהיה. אל תשכחי זה רק זמני,בסוף הם גדלים:-)

אני אגיד לך מה הפחד שלי, הייאוש של שנינו שפתאום אני אצעק על הגדולה מרוב עייפות וזה כבר קרה ואז אני מרגישה כאילו לא מגיע לי בכלל להיות אמא, ואם זה יקרה עם בעלי זה עוד יותר מפחיד אותי שאנחנו ממש נצא משליטה ואז ריבים בנינו

זה דברים שקרו ובגלל זה אני מפחדת, ומתי העברת אותם לאותו חדר?

אצלי הפוך חח הריון שני אמורה ללדת עוד חודשש ומתה מפחד דווקא מהלידנ ולא מימה יהיה אחרי

גם אני מנסה להיות אופטימית שזה יותר יזרום כי אני כבר יודעת הכל ובעלי אומר לי אל תדאגי יהיה בסדר אבל הוא לא באמת מקשיב עד הסוף והוא מדבר ככה כי עכשיו קל אם פתאום יהיה קשה והוא ישכח את כל מה שהוא אמר, ואם פתאום הוא יצטרך לקום איתי בלילה והוא לא יקום באהבה ואם הוא יהיה מותש ויפיל עליי הכל או יתעצבן עליי ואז יהרס לנו היחסים.. זה הפחד שלי כי עברנו הרבה דברים ביחסים והיינו במקום של כמעט פרידה וזהו ולקח לנו שנה + לשקם את זה אני מפחדת לחזור אחורה

זה לא פשוט אין ספק,גם לי יש רגעי משבר,אנחנו בני אדם וזה טבעי. תחיי את הרגע,בעלי בילדה הראשונה עוד אמר לי אני יעזור לך בלילות,נראה לך שעזר?? הכל אני,אבל הסתדרתי,מסתדרים. אם את ובעלך באותו קו לעזור אחד לשני,אתם תצליחו.

וגם לא בא לי להפסיק לעבוד שלושה חודשים😂

אני ממש מקווה..

קודם כל לדבר עם בעלך, לעשות תיאום ציפיות, לדעת ביחד שיש מצב שתהיה תקופה קשה בהתחלה ולנסות להגיע לזה ממקום של ביחד. ולהאמין שיהיה קל וטוב

מיכל ניסחה את זה יפה.

תודה אעשה את זה❤️