לפני לידה ראשונה, אתמול משוחחת עם אמא שלי שאומרת לי ישר אחרי הלידה תעשי דיאטה (עליתי 25 קילו) או שאני צריכה להיות חזקה ולקום ישר ולבשל ולנקות. ואני בראש שלי מתכננת משכב לידה שישה שבועות, אני אמורה ללכת אליה לאיזה שבוע אחרי הלידה ואני באמת חוששת מההערות שלה שרק יגמרו אותי ואת מצב הרוח שלי. זהו פרקתי.

במקומך הייתי הולכת לבית שלי הכיון של אמא שלך ברור . מנוחה לא ציהיה לך שם כשזה ילד ראשון אםשרי ללכת לבית בלי עוד עול ומקסימום שתבוא לעזור לך בבית שחך

אין כמו להיות בבית עם כל הכבוד לאמא (שבאמת אני אוהבת אותה מאוד) ההערות האלו יכולות להרוס בן אדם, ואני מבינה אותך ממש כי הייתי באותו מצב..

אני יודעת ורואה שמעכשיו היא משפיעה עליי, היא באמת דואגת אבל בגלל שלה לא הייתה אפשרות אז היא חושבת שאני גם צריכה להיות ״חזקה כמוה״. אני מפחדת ללכת הביתה אחרי ולא להסתדר לבד.

תלכי הביתה לא תסתדרי תמיד תוכלי ללכת לאמא שלך... תנסי לדבר איתה על זה שאת מפחדת וצריכה מנוחה ואת חוששת להגיע אליה מהסיבות הנל תדברו פתוח

אחותי את תסתדרי לבד מדהים כמו המון נשים!!!!!!!!! את נותנת לה להשפיע עליך וזה לא טוב. גם אם זאת אמא היא בן אדם ולא כולם סבבה תמיד וקחי את ההערות שלה ללא רגש כמו שמישהו מהרחוב זרק לך. שמרי מרחק ברגעים שאת רגישה יותר. אמא שלך לא תשתנה. את תשתני כשתפתחי ביטחון ואהבה לי למי שאת!!!!!!

לכי לבית שלך ואם תצטרכי עזרה תבקשי ממנה באופן נקודתי. אבל גם ככה המצב רגיש אחרי לידה ואת ממש לא צריכה לשמוע הערות כאלה עדיף לבד תאמיני לי...

אני פשוט חוששת שלא אסתדר לבד בהתחלה. איך אדע לקלח אותה או להרגיע אותה? אולי אלך למלון יולדות וזה יכול להיות יעזור לי.

בעלי לגמרי תומך, והוא יודע שהתכנון שלי זה להיות במשכב לידה, אבל הוא לא ממש יודע איך לגונן עליי מול אמא שלי בבית שלה. הוא מבחינתו שנהיה בבית שלנו. אני פשוט מפחדת שלא אסתדר בטיפול של התינוקת בהתחלה.

מאמי למה את יוצאת מנקודת הנחה שלא תדעי? אני מבינה שאמא שלך כל החיים הנחתה אותך ושהיא שתלטנית. אני לא מאשימה אותך ככה גדלת. אני באה להגיד לך שיש מציאות! את יכולה להסתדר נקודה. את יכולה לעשות כל מה שתרצי אם מספיק תרצי אותו! וגם אם יהיה קשה את תתמודדי בשביל הילדה שלך! כמו שאמא שלך קילחה פעם ראשונה גם את תקלחי! וכל אמא מקלחת. אז תעזרי בבעלך. תפתחי יוטיוב תלמדי הכל.

https://youtu.be/Tyo_edfArX8

את לא צריכה שאף אחד יעשה כלום בשבילך. את אמא עכשיו!!!!

אולי פשוט תדברי עם אמא שלך ותגידי לה שאת מתכננת לנוח כמה שיותר בהתחלה - בלי דיאטות ובלי לקום ובלי כלום. כמובן שזה מאוד מאוד תלוי איך תרגישי, אבל תודיעי לה מראש. לדעתי זה כיף להיות אצל אמא והיא יכולה לעזור המון מהניסיון שלה, או להיות עם הילד כדי שתנוחי וחבל לפספס את זה בגלל כמה הערות

אני אנסה לדבר איתה. היא אמא טובה ברוך השם, פשוט משליכה עלינו הרבה ממה שהיא חוותה וזה מובן. אבהיר לה שאני צריכה את התמיכה שלה ולא הערות, אם היא לא תבין אני אלך לבית שלי. תודה רבה בנות על העצות.

אל תצפי שהיא תשתנה מאמי. ואז תתאכזבי סתם.

הייי מדברת כאן מניסיון:) עשיתי טעות ענקית והלכתי להורים אחרי הלידה הראשונה, אמא שלי רק הלחיצה אותי על הנקה, לא עזרה בשום דבר, גם לא באוכל. עברה יותר משנה ואני עדיין מתחרטת שהלכתי אליה. בחידה הזאת מקווה להיות בבית, לארגן מראש ארוחות קפואות ואפילו להזמין ביומיום אוכל מבחוץ ממסעדות אהובות. משכב לידה זה לא צחוק! בבית חולים תוכלי לבקש מהאחיות בתינוקייה ללמד אותך הכל, איך להחליף טיטול, לקלח ולהלביש. ביטחון צוברים רק עם ניסיון! מקווה שתעשי את ההחלטה הנכונה בשבילך בהצלחה

תודה רבה שבע. מבאס שהאמהות שלנו לפעמים לא רואות את הפגיעות שלנו. מותר להיות חלשה ומותר לא לדעת מה לעשות.