היי בנות! אני באמת רוצה לדעת האם רק אצלי זה ככה או שאני מצפה ליותר מידי מההורים של בעלי. אני ובעלי כרגע גרים בבית שלי (הבית שלנו נמצא בבניה אצל קבלן) אני שומרת שבת והם לא , וההורים של בעלי מתחילת הקשר לא מקבלים את זה שבעלי הפך להיות שומר שבת שעל זה אני באמת שותקת ולא מדברת כי זה עניין שלהם . עכשיו אני בהריון בשבוע 15 עוד שניה , והם לא מתקשרים , לא שואלים כלום, לא מתעניינים , לא פונים , לא רוצים לקחת חלק מההריון בכלל! בשבוע שעבר הייתי במיון ביום שבת , הם ידעו שאני לא מרגישה טוב ועדין לא שאלו מה איתי, איך אני, כלום! יש לנו השבוע תור לגילוי המין, אמרתי לאמא שלו שתבוא איתנו - התשובה שקיבלתי ממנה זה לא , תלכו אתם זה עניין שלכם.. הנושא הזה מחרפן אותי! ולצערי זה משפיע על הזוגיות שלי ושל בעלי.. מה הייתן עושות?

למה כל כך אכפת לך שיתעניינו??? הם לא רוצים?? שלא יתעניינו הפסד שלהם בלבד!!! תפסיקי לחפש את תשומת הלב שלהם, תראי להם שגם לך לא אכפת, אל תשתפי ואז תראי איך הם ירצו לדעת…

כי לבעלי זה חשוב , הוא כמה פעמים אמר לי למה כני לא משתפת אותם .. ואני משתפת ואותם זה לא מענין ואז זה משפיע על הזוגיות שלנו

אולי כשהתינוק יוולד זה יעורר בהם משהו. אם ניסית לדבר איתם והם לא משתפים פעולה סימן שהם כועסים על משהו שקרה כנראה. עצה ממני תתרכזי בבעלך ובילד שיבוא בעזרת ה'

את מספרת לו על המקרים האלו?

רחוק מתוק!!!

בנות נראה לי היא מתבאסת בשביל בעלה

תגידי תודה שהם לא מתערבים בכלום באמת לא היית רוצה

ואם בעלך מתבאס שילך ויפתור איתם את העניינים ויגיד להם מה הוא חושב ומה שיושב לו על הלב, אל תתערבי בסוף עוד יעשו אותך אשמה

בנות תפסיקו להשוות כל דבר למקרים שלכן, יש יחסים ויש יחסים וכותבת הפוסט כן הייתה רוצה לקבל יחס והתעניינות! מבינה אותך ממש ומציעה לך לדבר עם בעלך, לפעמים יש איזה קצר קטן בתקשורת שגורם לזה אולי שווה שהוא יציף את הרגשות הללו מול ההורים שלו, חבל להיות עם התחושות האלה שבסופו של דבר יהרסו את הקשר עם הסבים לעתיד. גם חמותי לא ממש התעניינה בהריון שלי (ככה הרגשתי) עד שדיברתי עם בעלי, והסתבר שסתם הייתי הורמונלית והיא מצדה לא רצתה להציק לי ולהתערב. היום היא שולחת הודעות, מתקשרת, מכינה מאכלים שאני אוהבת וקונה לי שטויות. וזה לגמרי עושה טוב ונעים על הלב- במיוחד לבעלי אגב! תדברי איתו בטוב וברגוע💛

שתדעי שקרה לי אותו הדבר, לפני החתונה - הם לא שמו עליי. לא שאלו אותי בכלל מה איתי ולא התעניינו בי, אז אמרתי בטח אחרי שנתחתן זה יקרה. וגם אחרי שהתחתנו-כלום, נאדה, אני לא כל כך מעניינת. גם כשהייתי בהריון לא התרגשו וחא התעניינו יותר מדי אבל! ברגע שילדתי בום.. הם פתאום מעריכים אותי ורואים אותי בצורה אחרת לדעתי. הם הבינו שאני כאן כדי להשאר ושאני האמא שח הנכד שלהם, חבל שלקח להם פשוט כל כך הרבה זמן. בכח מקרה זה יבוא.. לאנשים לפעמים לוקח זמן להבין וגם אם לא, הכל טוב! הם המפסידים. והזוגיות שלך עם בעלך זה הכי חשוב את לא צריכה שום דבר ואף אחד אחר תאמיני לי אבל חשחב לי להגיד לך אני מבינה אותך, זה גן משהו שרוצים להרגיש מהמשפחה של הבעל.. איזושהי התייחסות מינימלית, חול ואהבה

חום ואהבה*

תמיד תזכרי שיש את הצד השני של המטבע- הורים מציקים, שמתקשרים על כל שטות, 10 פעמים ביום, מביעים את דעתם, מתערבים ומצפים שתיהי זמינה להם 24/7 ( לדעתי זה אפילו יותר מעיק). כל עוד בעלך לידך, תומך בך, עוזר ושם אותך במקום הראשון- זה לא צריך להזיז לך.

תסלחי לי אבל מי היא בכלל תגידי לבעלך מה שאת חושבת ומרגישה אם הוא רוצה לשתף אותם שישתף אותם בעצמו למה את צריכה להיפגע מהם? עם כמה שהקשר שלי עם חמותי טוב אני לא הייתי מבקשת ממנה לבוא איתי לאף בדיקה ! אני מעדיפה שאמא שלי / חברה / דודה / אחד האחיינים שלי יבואו איתי ולא חמותי , זה לא מרגיש נוח ולדעתי לא היית צריכה להציע לה את זה