פריקה היום הבן שלי הקיא. פעם ראשונה שאני רואה תינוק כל כך קטן מקיא, ועוד הבייבי הקטן שלי. בן חודש וחצי הוא היה רעב, דרש עוד ועוד וכמובן שנתתי אבל עשיתי לו המון הפסקות כי יש לו ריפלוקס אבל כן נתתי לו-למרות שידעתי שיכול להיות שהכמות אולי גדולה בשבילו, בגלל הריפלוקס אבל כולם גם אומרים-הילד רעב, אז תתני, אז מה שעשיתי. נתתי לו... ואז הוא לא היה רגוע המון זמן וכבר לא הבנתי למה הרי קילחתי אותו לפני האוכל, קקי זה לא, הוצאנו גרעפס, החזקתי אותו המון זמן אחרי האוכל כדי שלא יעלה לו ורגע אחד הוא פשוט נהיה אדום, נחנק לי פתאום בידיים והקיא את הכל. ישר הרמתי אותו ודפקתי קצת על הגב כדי שלא יחנק עוד יותר מהקיא של עצמו בקיצור אין לי איך לתאר את ההרגשה שאת מרגישה שעשית משהו לא טוב בשביל הבן שלך שלא הבנת את הצורך שלו שלא הבנת מה הוא מבקש ממך ופשוט עשית טעות למרות שאת מודעת לבעיה שיש לו אילי הוא בכלל לא רצה עוד אוכל וזה היה משהו אחר, ואת לא עלית על זה איפה האינסטינקט האימהי שכולם מדברים עליו... כי אני לא מרגישה שאני מבינה את הבן שלי לפעמים #מרגישהאשמה

קודם כל כן היה לך אינסטינקט אימהי לחלוטין. הרגשתי שעדיף לא לתת יותר מידי ובגלל החשש והאהבה הענקית והדאגה שיש לך אליו נתת שחלילה לא יהיה רעב. אין פה שום הלקאה עצמית. סבבה אז הקיא. נכון זה לא נעים אבל זה ברוך השם בקטנה. את עושה הכל מתוך אהבה ומעבר למה שיש לתת. זאת הנקודה שצריך לזכור את עושה את הכי טוב שלך. בנוגע להכרות לדעתי את מכירה אותו יותר ממה שאת חושבת.. וזה לוקח זמן. לא תמיד מבינים למה הם בוכים. הרי הם לא יכולים לדבר

תודה גולגול שעצרת כדי לקרוא ולענות לי מעריכה תודה על המילים החמות ❤️

חיבוק ענק מאמי. זאת האמת❤