יש לי פוסט פריקה מעט ארוך אתחיל ברקע שתבינו אני גדלתי בבית מאוד מפנק שבו אני לא עושה כלום הכל עושים בשבילי, לא אוכל לא נקיונות ממש כלום .. בעלי גדל בבית אחר שבו האמא דורשת ועוזרים לאמא בבית לבעלי תמיד קשה עם זה שאני לא מסדרת אחרי שאני לא תמיד רואה צורך לנקות התחתנו גרנו בשכירות אחרי שלושה חודשים נכנסתי להריון , בהריונות יש לי היפרמאזיס ואני מאוד לא מרגישה טוב ..אציין שבשלושה חודשים הראשונים ניקיתי והכנתי לאכול עד שהתחלתי להרגיש לא טוב בעלי רואה את זה כשהתלהבות מהלגור ביחד בשכירות וכאילו ההתלהבות פחתה ולכן הפסקתי לעשות ולא בגלל ההריון . מכעיס מאוד כי תוך כדי הפסקתי גם לאכול לשתות ובעצם לחיות (בגלל תופעותהלוואי) בכל אופן מאז עברנו לבית אחר בשכירות ילדתי את הבת שלי והיינו אצל ההורים שלי כשלושה חודשים בעלי אחד שלא אוהב לישון בשום מקום חוץ מבבית אז הוא היה כל היום אצל ההורים שלי ואז חוזר בלילה לישון יצא שהיה מנקה את הבית ומסדר ומכיו לעצמו לאכול אם רוצה כי הוא היחיד שבבית.. כשחזרתי הביתה תפקדתי אבל לא כל חיי היו סביב הבית הייתי יותר עם התינוקת התעסקתי בה הרבה יותר הקטנה שלי ערנית שתהיה בריאה וגם הייתה יונקת אז כולי הייתי סביבה כשהיא הייתה בת 5 חודשים עברנו לגור אצל חמי וחמתי עד שנכנס לבית שלנו שם חמתי מכינה אוכל נקיונות הם עושים אני הייתי עוזרץ מדי פעם בשטיפה בשישי ומנקים את החדר שלנו היום הבת שלי בת שנה וארבע ואני בהריון שני חודש רביעי תודה לה ‘ הריון קשה נורא! היפרמאזיס מטורף ברמה דל אשפוזים אני ובעלי נורא מרוחקים נדרש ממנו לתפקד כמו אמא ואבא כי אמא לא מתפקדת עד אז הוא לא היה עושה עם הילדה כלום!!! הילדה אפילו לא הייתה שמחה לראות אותו ועכשיו רואים כמה היא נקשרה אליו שזה מדהים מבחינתי .. בכל אופן אתמול הצפתי בפניו דאנחנו מרוחקים ואיך לא מפריע לו שאין לו סקס שלושה חודשים וכו וכו והוא יצא עלי שההתנהגות שלי מורידה לו שאני לא לוקחת את עצמי בידיים ומנסה להתרומם ולעזור לעצמי אני כל יום במיון או בקופת חולים כדי לא להתאשפז מקבלת נוזלים מביאים לי תרופות דמביאים לאנשים אחרי כימו מרוב התופעות לוואי וזה מה שאתה אומר לי??? היו ימים שלמים שלא התקלחתי כי הגוף לא הצליח להחזיק את עצמו ממש נפגעתי ממנו אמרתי לו שאני מאוכזבת והוא אמר זה לא רק עכשיו תמיד היית כזאת אז אמרתע לו שזה לא נכון (לבעלי יש קטע של להכליל אם משהו קורה כמה פעמים אז הוא ת מ י ד קורה) הצדקתי אותו ואצרתי לו נכון שאני לא שיא המסודרת אבל מכאן ועד ללהגיד שאני תמיד כזו זה ממש רחוק שנות אור בכל אופן אני עכשיו ממש פגועה , ישנתי אצל ההורים שלי עם הקטנה(לא בגלל זה אני כל פעם באה לפה כמה ימים אמא עוזרת לי כי אני גם בתקופת מבחנים) ולא בא לי לחזור הביתה אני מרגישה שהוא שקרן, שהוא בכלל לא אוהב אותי אם הוא שופט אותי בתקופה כזו אמרתי לו ה ישמור אם הייתי חס וחלילה חולה מה היית עושה מעיף אותי? בקיצור אני מאוכזבת זה לא משתחרר ממני לא בא לי להסתכל עליו בכלל יש לציין שהמשפחות מסביב רואות אותי וכולם נרתמים לעזור עם הקטנה ברמה שאחותו (בת45!!) באה לעשות לה מקלחות ..שתבינו את המצב שלי ..

וואני אני ממש מבינה אותך היה לי אותו הדבר עם בעלי נכנסנו להריון והוא היה בהלם מהסמרטוט שהפכתי להיות אמר לי שאני לא מפסיקה להתמסכן ולא עושה כלום ועוד מלא מילים קשות וריחוק 0 הבנה וההריון הזה נגמר בהפלה כי לא התפתח עובר הוא לקח את זה ממש קשה למרות שהוא לא אשם והיינו בטיפולים זוגיים והוא הבין יותר שהכנסנו צד שלישי ועכשיו בהריון החדש הוא ממש מקסים ומכיל ומבין וממש משתדל בהכל אבל!!!! עדיין מתוסכל במידה מסויימת למרות שעברנו כל כך הרבה לפי מה שאת אומרת ולפי איך שבעלי התנהג אפשר להבין שהם יודעים רואים מבינים אבל קשההה להם אולי לא יותר ממנו אבל גם לא פחות הם עושים משתדלים אבל עדיין השינוי גדול והנטל קשה בגלל זה צריך לעשות הרבה שיחות ולא ליפול לריחוק וברוגז רק שיחות והערכה והבעת תודה ושיתוף עדיין הוא ירגיש באסה אבל לפחות יהיה יותר מחובר אליך כי זה באמת קשה גם להם רגילים למשהו ופתאום הכל מתהפך ופשוט אין להם ברירה יותר וזה נמשך המון זמן בקיצור הפיתרון שלנו כזוג ומה שנראה לי הכי נכון זה באמת לא לוותר על התקשורת ואם יש תסכול אז לשתף ולדבר והציף דברים ואז הרבה יותר קל גם עם לא תקומי ותנקי ותקלחי ותבשלי לפחות הקשבת לו והוא פרק והוא שמע גם את הצד שלך בדרך כלל זה לא פותר את הבעיה רק שתחזרי לעצמך זה יפתר אבל זה משפר משמעותית את הזמן עד שהכל חוזר לעצמו אין כמו זוגיות בהתחלה בסוף ובאמצע זה כל מה שנשאר לנו ❤️