אל תשפטו אותי על השאלה קרה לכן שחשבתן מה יקרה אם בחרתן בבן זוג הלא נכון להיכנס ממנו להריון? ובכלל להתחתן איתו? נשואה שנה וחצי כמעט. הריון ראשון.. ולא יודעת למה יש לי חששות.. הוא מקסים, אבל יש לו את הפאקים שלו( כמו לכולנו..) אני אוהבת אותו מאוד! אז למה יש לי מלא חששות ומחשבות על פרידה? הוא גדול ממני באיזה 11 שנה, ועברנו מלא דברים יחד. אבל הזוגיות שלנו החזיקה מעמד ואני חושבת שאנחנו אוהבים עכשיו יותר ויותר.. המחשבות האלה מלחיצות אותי.. וגם המחשבה מה אם פתאום הוא עליו לעזוב? אפילו בלי סיבה טובה, אפילו אם רק יפסיק לאהוב אותי.. מישהי להרגיע אותי.. ? סליחה על החפירה אבל פרקתי: (

מזכיר כל כך את שלי רק שנפרדנו ואני לא נשואה ויש לי ילד ממנו אני חודש 4 ואם כל האהבהה שלי אליו נקלטתי ממנו להריון. לא מתוכנן קשה וכואב

אנחנו מלאות הורמונים בתקופה הזאת.. אולי זה חלק ממה שאת מרגישה.. ואם לא כרגע זה המצב ואם אח"כ תרגישי שזאת טעות הכול בסדר אפשר להמשיך בחיים גם עם ילדים לא קרה כלום

אני מניחה שלכל אחד יש את החששות והמחשבה על מה אם.. אבל לא באמת אפשר לחיות ככה.. אף אחד לא מבטיח לנו כלום בחיים אבל אני מאמינה שאת נמצאת איפה שאת צריכה להיות ותמיד תאמיני ותקווי לטוב..

חששות טבועות בכל אדם האם עשה צעד נכון או שגוי אך אדם עם אמונה מבין שאם עמדתי מתחת לחופה איתו הקמנו בית זכינו להכיר לעבור את כל התחנות של הרווקות ולמסד אז אין דבר כזה טעות אצל בורא עולם הזיווג הוא נשמה שלמה שנחצתה חצי למין הנשי חצי למין הגברי ולכל אחד יתרונות וחסרונות והחסרון נועד לתיקון על ידי הצד השני לכן אם תסתכלי על זוגות בני 50 לרוב כבר חושבים אותו דבר אוכלים אותו דבר נחים אותו דבר מחנכים אותו דבר ואפילו נהיים דומים חיצונית עם השנים.לכולנו יש מידות טובות ומידות לא טובות שצריכות לשפר אבל הבעל שלי החצי השני שלי נמצא כדי לעזור לי לשפר ולהגיע לשלמות האפשרית ההגיונית באהבה ובשמחה!שיהיה המון בהצלחה

אני יכולה להגיד לך שעצם זה שיש לך את הששות והמחשבות האלו זה מעיד שאתם טפו טפו זוג מוש! ולמה?? כי רק כשמאבדים מעריכים! את פוחדת לאבד וכבר מעריכה תקראי שוב את השאלה שלך ותראי כמה אהבה הענקת ב10-15 שורות! ישר כוח! תהיי רגועה את הורמונלית ונושאת את פרי אהבתכם.. ברור שלגדל ילד לבד זה מפחיד אבל לדעתי ממה שרשמת אתם ממש לא שם.. טפו טפו!!!

אני ממש מבינה אותך. אני גם חושבת ככה ומרגישה ככה הרבה פעמים. אבל למדתי לא להיבהל מהמחשבות האלו. זה טבעי וזה חלק מהחיים האמיתיים. אין אמת אחת וברורה לגבי מי הבן זוג הנכון ולכן תמיד יש ספקות...זה חלק מתהליך השלמה. לא לכולן פשוט לקבל את הבעל כמו שהוא ולהגיד זה מה שאמור לקרות. זה מורכבות נפשית. וזה בסדר גם להיות בספקות ולפעמים מאוד לאהוב אותו ולפעמים לחשוב למה התחתנת דווקא איתו... פשוט דבר טבעי בעיני. והכל אצלך בפנים. בכלל לא קשור אובייקטיבית למה שקורה ביחסים. זה תהליכי נפש של היקשרות. אני מדברת על זה עם המון חברות שלי שמסכימות איתי....