היי יש פה מישהי שעברה דיכאון אחרי לידה ויכולה לומר איך זה התבטא? איך קיבלתם עזרה? האם בן הזוג הבחין והאם הוא קיבל?

אצלי זה התבטא בזעם ומחשבות מטורפות הרגשתי שאני מאבדת את זה ולא שולטת בעצמי רציתי שקט מכולם לא יכולתי לראות את אחיות שלי וגם את בעלי ובעלי לא ראה את זה רק אמא שלי כי גרתי אצלה אחרי לידה ורק איתה יכולתי לדבר

כמובן שהמצב רוח ברצפה לא באלך לאכול להתקלח וכלום

אני לא גרה אצל אמא אלא עם בעלי כי הוא מאמין שנסתדר אבל אנחנו לא והוא לא מבין והוא לא רואה שקשה לי ואני לא יודעת איך להסביר ואמא שלי רואה.. ואני מרגישה יותר ויותר רע.. אנחנו רבים מלא😢

מה עשית? יש פתרון?

אני ובעלי עד היום רבים בגלל כל התקופה הזאת אבל אנחנו נלך לטיפול זוגי מבחינתי העיקר הדיכאון עבר וחזרתי למי שאני ואמא שלי מטפלת רגשית ועובדת בnlp אז היא ידעה לעזור לי הכי חשוב זה לפרוק את כל מה שאת מרגישה וחושבת ככה זה ישתחרר ממך לא להשאיר בבטן כלום זה סתם לאגור תוציאי לפרקי תנסי להסביר לבעלך איך את מרגישה ותגידי לו שאת חווה דיכאון וצריכה אותו 1000000 אחוז איתך עכשיו כדי לצאת מזה

הוא מבין ההפך ממני אין לי כוח להסביר

אני לא יודעת אם זה נקרא דיכאון אבל אחרי שהגעתי הביתה מהבית חולים לא הצלחתי להכניס כלום לפה במשך שבוע שלם ירדתי 12 קילו הייתי בוכה הרבה ולא יוצאת מהבית

כרגע אני לא רואה סיבה לתקשר איתו, בוא לא מכבד, הפסקתי להניק, לא באלי לשמוע אותו, אני מחפשת עזרה כי ממנו לא תבוא הישועה אבל אני מרגישה שאני קורסת ויש עוד ילד שאת צריכה להיות בשבילו ויש לי עוד כלבה

את יכולה ללכת לקבל טיפול להגיד לאחות בטיפת חלב מה שטת מרגישה והיא תפנה לך עזרה מקצועית

אני , אחרי שחזרנו מהבית חולים פשוט ישבתי ולא הפסקתי לבכות ואם היו שואלים אותי למה את בוכה פשוט לא ידעתי לענות למה , לא הצלחתי להניק וזה עוד יותר תיסכל אותי , לא הצלחתי להתחבר לתינוק פשוט הייתי על אוטומט בלי רגשות וחשבתי שייש בי משהו דפוק לקח לי שלושה חודשים להתחבר ,לאהוב יותר בעלי לא הבין אותי בכלל חשב שנדפקתי וקיבלתי מלא עזרה וכלום לא עזר לי וזה לאט לאט השתחרר לי והיום ברוך ה׳ הכל עבר לי ומיום ליום אני מתחברת לתינוק יותר ויותר

אמרתי לו שאם לא יתחיל להתחשב להיות נורמלי ולשמור על הפה אני יגיע למצב שלא רחוק ממך

אני חוויתי דיכאון ולא ידעתי שזה נקרא דיכאון לאחר לידה בעלי לא שם לב הייתי מנסה להסתיר... אף אחד לא שם לב ,כמעט איבדתי שפיות... חברה טובה שלי ראתה וקבעה לי טיפול והלכה איתי .. אצלי זה התבטא באכילת יתר .. לפעמים צריך פשוט עזרה מבחוץ כדי להתרומם הגוף והנפש חווים טראומה קשה...