התייעצות היי בנות בעלי ואני מתווכחים הרבה אני כעוסה בעקבות משבר שעברתי ולפעמים מוציאה את זה עליו אבל הסברתי לו שאני מצטערת וצריכה את ההכלה שלו, ואני אשתדל להתגבר על זה. בחודש חמישי להריון בעלי הלך לשבוע מהבית אמר שלא טוב לו ויחזור כשיהיה לו טוב. אחרי שכנועים חזר ומאז המשיך לאיים שיעזוב שוב. רבנו והמשכנו הלאה בסוף הוא לא עזב והבטיח שלא יגיד את זה יותר כל עוד לא ניסינו הכל כדי להציל את הקשר. שלשום בחודש שביעי אמרתי שאני לא מסוגלת להמשיך ככה בינינו שאני זקוקה ליחס שלו ושיהיה מחובר גם להריון ושיתעשת... הוא שוב איים לעזוב, אמר שנחלק את ההוצאות חצי חצי (למרות שמרוויח כפול) עד שימצא דירה. דיבר עם אמא שלי אחכ בטלפון ופתאום חזר בו. אני כבר שבורה מהחרדות האלה. לא יודעת מה לעשות. גרוע ככה ויותר גרוע לחשוב על ללדת לבד ולגדל תינוק לבד. אני לא מסוגלת כבר לקבל את הריחוק וההתעלמות שלו הוא פשוט מסתגר עם עצמו וגם מאיים לעזוב אותי וזה מטריף אותי. אני גם בעצמי לא מתנהגת מושלם, מבקרת אותו צועקת ומעליבה כי באמת שאני כבר שבורה נפשית. 😭😭

תתני לו ללכת ולהבין מה הוא הפסיד מפסיד ויפסיד אני בת 20 וחד הורית לבד לא מצטערת לרגע עשיתי את הדבר הכי טוב לי ולתינוק שלי לקח זמן אבל בסוף קמתי והלכתי. מגיע לך יותר ! תרימי את הראש למעלה תיהיי עם בטחון בסוף הכל מסתדר למרות שזה מפחיד ומתיש ואני עברתי את כל ההריון לבד ונפשית היה לי מאוד קשה והייתי בדכאונות אבל הנה ברוך ה אני בסוף ההריון ובקרוב אני לא אהיה לבד יותר הילד שלי תמיד יהיה איתי וזה שווה הכל .

וגם יכול להיןת שהוא בלחץ ולא קולט בכלל שהוא עומד להיות אבא וברגע שהוא יראה את הילד זה ישנה אותו

זה משבר משותף שתפס אותנו והוא התרחק ממני מההתחלה זאת הייתה ההתמודדות שלו להסתגר וזה קשה להרגיש כל כך לבד וזה רק מגביר את הכעס... ועכשיו בהריון זה עוד יותר מציף ומקשה . הוא עוזב ומאיים במקום לנסות להיות שם בשבילי אז איך אני יכולה להיות יותר רגועה? זה יוצר הסלמה.