מרגישה כל כך עצבנית, עצובה, ריקה. אני בהריון שהי שבוע 8 עם שיקולים בחילות הקאות ומה לא. עובדת משרה מלאה לאחרונה נעדרת המון בגלל המצב שלי. במהלך השבוע שאני עובדת אני לא מצליחה לבשל הרבה. בעלי מוציא את הילד מהגן שומר אותו בצד שעתיים ואז אוסף אותי מהעבודה. בשעתיים האלה הוא נוסע תמיד להורים שלו כי שם אמא שלו מבשלת. והוא רואה אותם כל יום והם רואים את הילד תמיד. בחודשיים האחרונים הוא לא מוכן שנמצא להורים שבת.. הוא רואה את המשפחה שלו כל יום אבל אני בקושי. מרגישה שממש חסר לי שבתות בחוץ ובכללי מרגישה תחושה של כעס עצום על המשפחה שלו כי גם אני לא מחבבת אותם. ההורים שלי לא ראו ממש את הילד חודשיים.ואנחנו גרים חמש דקות לידם בכל פעם שאנחנו מגיעים אליהם הוא לא מוכן לשבת יותר מכמה דקות, ואם אנחנו שם והוא צריך לבוא לקחת אותנו הוא לא מוכן להיכנס. זה ממש קשה ככה מרגישה שלאט לאט אני ממש מתרחקת מהמשפחה שלי ואם אגיד לו הוא יגיד שאני כפועל טובה שזה מפריע לי כי בזכות אמא שלו הילד אוכל ארוחה מסודרת. אז פשוט מתוסכלת ומשתפת כי סתם חשוב לי לפרוק.

את גרה חמש דק מההורים שלך תלכי עם הילד גם בלי הבעל אם הוא לא רוצה שישאר בבית או לחילופין שיבואו אלייך וככה לא תהיו רק כמה דקות תגידי להם שישארו כמה שעות לארוחה או שתעשו משהו יחד

ממש דקות באוטו* ואין לי רישיון

זה ממש לא יפה מצידו הייתי עורכת איתו שיחה ממש נוזפת . יש סיבה שההורים שלך לא באים אליך גם ?

לא נעים להם הם תמיד מרגישים שהם לא רצויים.. אמא שלי כבר בקושי מזמינה אותנו לשבתות.. כי לא נעים לה להביך אותי..מוצאת את עצמי רק מתרצת לה שאני עייפה וצריכה לנוח.. ובפועל פשוט לא רוצה להוציא אותו מגעיל

גם חמש דק ברכב זה לא מרחק עצום ללכת ברגל זה לא אופציה בחום הזה אבל אולי מונית שירות או אוטובוס אם יש לך אפשרות…ובלי קשר שינסו הם לבוא יותר תסבירי להם את המצב עם בעלך.. וגם לבעלך להסביר כמובן שחשוב לך המשפחה שלך כמו שלו חשובה שלו (בלי קשר שאת מעריכה מה שאמא שלו עושה לילד שלכם) תסבירי שאת רוצה להיות איתם יותר בקשר ולהפגש יותר שיעשה מאמץ עבורך

מנסה לשמור על שלום בית כמה שאפשר אבל כאילו מרגישה שהוא רק יותר ויותר מעדיף שלא נגיע לשם.. לפעמים יוצאת מהעבודה ומוציאה את הילד מהגן מוקדם והוא ישר כזה מה את אצלם? למה לא חזרת הביתה? וכאילו אני מוצאת את עצמי מתרצת לו שאני צריכה עזרה או שהם כבר בישלו שבראש אני ממש כועסת ולא מצליחה להגיד לו כמה

אבל זה לא בסדר . הרבה יגידו שאני קיצונית אבל שתדעי שאני הייתי משאירה את בעלי הרבה לבד בעלי אוהב תבית יש לו בעיה מאוד רציני לצאת ואני גרה מתחת לחמותי ולאמא שלו אין לו בעיה לעלות מידי פעם . אז התחלתי ללכת לבד פשוט וכשהוא היה מתקשר הייתי אומרת לו עכשיו אני פה אתה רוצה תבוא עד שהבין שפשרות עושים לשני הצדדים . ולגבי שבתות אצלנו זה שבת אצל ההורים שלו ושבת אצל ההורים שלי קבוע ככה אין וויכוחים

אביב זה לא תמיד נכון לצערי הרבה נשים מתפשרות על הרצונות שלהם ולגבר פשוט נוח עם זה וזה לא אמור להיות ככה .

אביב היא אומרת שהיא נמצאת שם והוא מתקשר לשאול איפה היא והיא מתרצת סיבות למה הלכה להורים שלה, זה לא אמור להיות ככה בכלל לא מה זה השטויות האלה אנונימית אין בעיה עם שלום בית זה מבורך ובצדק אבל לא בכל מחיר צריך להתפשר ולעשות וויתורים בזןגיות אבל משני הצדדים ולא צד אחד את חייבת לעשות עם בעלך שיחה מאוד רצינית

אני הגעתי למצב שאמרתי לו שאם בשביל אישתו הוא לא מוכן להתפשר אין לנו מה להיות ביחד וקמתי והלכתי להורים שלי אחרי שארזתי דברים והוא בכה תחיים שלו ששאני יחזור ודברים התחילו להשתנות אין מה לעשות . ידוע שיש גברים שפחות מחוברים למשפחה של הנשים שלהם אבל אם כל הכבוד יש לאישה גם משפחה והגבר חייב לקבל את זה ולהראות אכפתיות . ואם לא חייב לפתור את זה

הקטע הוא שגם אני לא מחבבת אותם יותר מידי... אבל אני ממש משתדלת אם מגיעה לשם משתדלת להיות באמת בסדר איתם.. מפריע לו תמיד שאני בקשר עם אמא שלי טלפוני ופחות עם אמא שלו.. וכאילו ברור שאהיה.. ואני לא חייבת כלום.. אבל הוא לא מבין את זה.. ואז שאני מעירה לו על זה שהוא צריך לכבד אותם ואותי הוא טוען שאני לא מספיק מכבדת את אמא שלו כמו שמכבדת את אמא שלי.. ואני מנסה אבל היא לא זורמת.. והיא לא טיפוס שנעים כזה להיתקשר במשך היום.. וגם לה לא נראה שאכפת מידי.