פוסט פריקה. מאנונימית בכוונה שאוכל לרשום את כל מה שיושב לי על הלב. ילדתי לא מזמן, לפני שבועיים בבית עם קטנצ'יק בן כמעט שנתיים. הייתי רגילה לעשות איתו הכל!!!!! לקחת ולהחזיר מהגן, ללכת לגן שעשועים, לבריכה, להכין ארוחת ערב ולשבת איתו להשכיב לישון. באמת שהכל מהכל. בעלי היה איכשהו מהצד. עכשיו ילדתי הוא פוחד להרים את הקטנה אז הוא עבר לטפל בו הוא זה שלוקח ומחזיר מקלח לוקח לטיול...ואני, אני נשארת בבית איתה, בהנקה מלאה, חווה מהצד את השינויים של הגדול...משבר גיל השנתיים חזקקקק אצלו עכשיו מאוד, יחד עם השינויים החדשים בבית. והוא מקבל אותי מתוסכלת שמנסה עדיין לחנך אותו וכבר לא עושה איתו את הכיף של "פעם". הלב שלי נאכל רגשית, אני כל היום בוכה...מחכה שהימים האלה יעברו כבר ואוכל לחזור ולעשות איתו את כל הדברים האלה. אני מקבלת עזרה ממלא אנשים, המשפחה של בעלי מדהימה, לוקחים את הגדול, מדי פעם חמותי באה לשמור עליה ואני זאת שהולכת...אבל עדיין בסהכ הכללי אני עדיין עצובה על זה. חולת שליטה ועכשיו זה בורח לי מהידיים . שתעבור התקופה הזאת כבר 😪

וקשה לו אני יודעת שקשה לו...אומר אמא אמא...בוכה שלוקחים אותו לגן, איתי זה לא היה קורה...כי הוא רגיל שאני זאת שעושה הכל שינוי על שינוי על שינוי אופ

אז אולי כדאי להקדיש לו יותר זמן... היא לא מבינה אבל הוא כן. ולא לשכוח שהכל עובר ומהר! ❤️

לירי כמו שכתבתי בעלי מפחד להרים זאת אומרת אם היא בוכה אני זאת שצריכה להיות בסביבה מה שאומר שלקחת לגן אני לא יכולה וכו וכו בגלל זה הוא זה שעושה את זה כל זה

בבית אני מקדישה לו זמן, אבל זה לא אותו דבר

אני מאוד מבינה אותך, גם לי יש הפרש של כמעט שנתיים בין 2 הבנים שלי, הגדול הוא האהבה הכי גדולה שלי, מחוברת אליו ברמות מטורפות ❤️ כשילדתי את בני השני שמתי לב שפתאום אין לי הרבה זמן וסבלנות אליו, הייתי צריכה להחלים מקיסרי, אני סובלת מכאבי גב בגלל בעיה רפואית ומניקה (בחודשיים הראשונים הנקה מלאה בגלל צהבת ממושכת) בעלי עובד ב 2 עבודות וגם ככה קשה לו עם הטיפול בילדים, אין לי הרבה עזרה מהמשפחה לצערי. לאט לאט המצב השתפר, היום הגדול כמעט בן שלוש והקטן כמעט בן 7 חודשים, הגדול עוזר לי איתו והם כבר חברים טובים וזה עושה לי ככ טוב, זו תקופה, אבל היא עוברת, תחזיקי מעמד יקרה והמון מזל טוב 😘

את מחזירה אותי אחורה, הבכור שלי היה בן 1.3 שילדתי את הבת שלי, והוא היה איתי בבית,ובחודש חודשיים הראשונים,היה לי מצפון על כל דבר,כי אני הייתי מאה אחוז רק אני והוא!!! אחרי חודשיים בערך זה עבר והכל חזר לקדמותו,שנהיה לי סדר עם הבת שלי, והיום שיש לי 4 צמודים וכל אחד חווה את האח הקטן הזה ש"לוקח" את מקומו,זה רק במרכאות,זה הכל אצלנו בלב יותר מאשר אצלם,תאמיני לי, תשני את את הגישה,תהיי כמו שהיית,עד כמה שאת יכולה כמובן ותחשבי שאת לוקחת את זה יותר קשה ממנו זה מאה אחוז ולאט לאט הכל יתאזן!

מתה להגיע לרגע לחזור לשגרה ושהוא לא ירגיש בחסרוני תודה על השיתוף זה באמת עוזר לי 🥰🥰

זה יגיע,תסמכי עליי,גם את תשחררי בקטע טוב,לאט לאט הכל יבוא למקומו!!!

אנונימית, מנשא בד לקטנה ולצאת איתו! אני ביום שחזרתי מביהח (יום וחצי אחרי הלידה...) עצרתי בגן לאסוף את הבכור. למחרת היינו בגינה ואחרי כמה ימים ביום הולדת של אחיינים שלי. הקטן שלי ינק מילקשייק במקום חלב אם וכולנו היינו מאושרים 😜 היא תגדל טיפה ותוכלי לעשות דייטים לבד איתו. ולגבי בעלך שמפחד - חמוד זו הבת שלך, תתגבר... אם אתה תפיל אותה זה יהיה פחות גרוע מאשר אמא שלך שתדפוק לה את הראש במשקוף...

ואאי יש לי פחד מזה אני בהריון והבן שלי בן 3 בדרך כלל אני עושה לו הכל אבל מתחילת ההריון ובגלל העיפות וההקאות אז בעלי עשה הכל למרות שעברו 5 חודשים עדיין קשה לבן שלי שאבא מטפל ולא אני ומפחד מרגע הלידה בגלל זה לא יודעת איך אני צריכה להתנהג

יש לך עכשיו עוד חיים חדשים שנכנסו לך והשליטה לא ברחה להפך יש לך עכשיו תינוק קטן שצריך אותך איתו הרבה תראי לו כמה כיף זה ואם צריך שיעזור לך תתני לו לשים לו מוצץ תראי לו איך את מקלחת תתינוק זה יחבר בניהם ויעשה רק טוב ..

אני מזדהה כל כך. עם תינוק בן 3 שבועות על הנקה מלאה ותינוק בת שנה וארבעה חודשים שהיא ללא מסגרת. אכולת רגשות אשם ללא הפסקה 😭

יכולה להגיד לך ממקומי..היום עם ילדה בת שנה ושבע בחודש שישי להריון..מרגישה את משבר גיל שנתיים כבר מעכשיו.. ומפחדת לא מעט ממה שעלול להגיע בקרוב.. אל תשפטי את עצמך לחומרה ( אומרת לך זו ששופטת את עצמה ללא הרף)..תעזרי במי שאת יכולה להכל..ותתני מה שאת מסוגלת.. בגיל הזה הם דורשניים, בודקים גבולות, מביעים דעה..ולא משנה מה תעשי..תמיד זה לא ירגיש לך מספיק.. מאחלת לך לגדל אותם בנחת ❤️🙏

את אמא נהדרת וזאת תקופה קצת קשה שבסופה הרבה אושר וחיי משפחה. שולחת חיבוק גדול. גם זה יעבור

מה הבעיה שתלכי איתו עדיין ושהקטנה תהיה בעגלה? אני עם גדולה בת 5 ותאומים בני 4 לוקחת ומחזירה מהגן הולכת איתם לגן שעשוים ימי הולדת הכל רגיל כמו שהיה לפני שהקטנה (אוטוטו בת חודש) נולדה אין לי ממש ברירה גם כי בעלי עובד המון שעות וחוזר שאנחנו כבר ישנים אני עם 4 ואת בסהכ עם 2 מאמינה שתוכלי להסתדר אנחנו הנשים מסוגלות להכל למה שהקטן שלך יפסיד אותך בגלל הקטנטונת בסוף זה רק יגרום לקנאה ותסכול מצידו שימי תקונה בעגלה ותעשי הכל כמו לפני כן .. היא במילא רק ישנה וקמה לאכול

בול ככה היה אצלי... ילד בן שנתיים ילדתי היום הוא בן ארבעה חודשים היה לו ממש קשה בהתחלה פלוס משבר גיל שנתיים כל דבר לא רוצה ונשכב על הרצפה... חיים שלי הוא בקיצור השתדלתי כל זמן שהיא ישנה לחבק אותו לנשק אותו לשחק איתו יכולה להכיד לך שהקטנה בת ארבעה חודשים והכל התאזן והוא ממש שמח לראות אותה

זה באמת קשה ומטורף ואצלי הלידה עוד יתאה בדיוק התחיל סגר והוא היה איתי חודש בבית אחרי הלידה