מכתב שכתבתי לבעלי מהשירותים אני לא יודעת למה אני כותבת לך בכלל. סתם כדי לפרוק. אני יושבת בשירותים ובוכה. ברור לי שזה קשור הרבה להריון. אין לי ספק. אבל ההבנה הרציונלית הזו לא עוזרת לי. כי מה שאני מרגישה הוא כל כך אמיתי. הוא כל כך סוחף. ואני לא מצליחה לשים את האצבע על כלום. מה גומר אותי? מה אוכל אותי? ובעיקר מתי זה ילך. אני רוצה לאלחש את הכאב הזה עם שינה, או חומר מרדים כמו סוכר או אלכוהול, רק להרגיש טוב או סתם לא להרגיש. ואין לי מושג מתי זה ייגמר ואיך, אבל מחרפן אותי שאתה לא רואה. לא נראה לי שאתה רואה...אולי אני מדמיינת אבל...לא נראה לי שאתה רואה.

ומה את מרגישה?

את מוזמנת לשפוך פה חופשי לא נשפוט אותך 😊 כולנו עוברות ונעבור רגעים לא פשוטים

הוצאת לי את המילים מהפה מרגישה אותו דבר עכשיו משהו מציק לי ולא יודעת לשים את האצבע ..... כנראה זה הורמונים

אני בכאלה מצבים עושה לי טוש טוב מזמינה לי משהו מאתר חדש וקמה ליום חדש רעננה קובעת אם חברות ארוחת בוקר

מוזמנת לשתף בהכל, לא נשפוט, רק ננסה לעודד ואולי נגיד מה דעתנו - אבל אם זה יפגע נתנצל ופשוט נכיל אותך... כולנו עוברות תהליך חדש ומוזר (אני בהריון ראשון) ואתמול דימם לי הטחור בטוסיק, זה היה הקש ששבר את גב הגמל ופשוט יצאתי על בעלי שלא עוזר לי מספיק ושהגוף שלי מתדרדר... מאוד נלחצתי מהדימום, אבל מעדיפה שיצא מהטוסיק ולא מהרחם 😅 קיצר, תקופה הזוייה וכייפית, מאוד מעייפת, נפשית ופיזית.. הם רוצים לעזור, פשוט אנחנו צריכות להיות יותר סבלניוץ ולהדריך אותם בתעדי תינוק, כי הם לא יודעים מה אנחנו באמת עוברות...

❤

לא תמיד הבעלים שלנו רואים או מבינים מה אנחנו מרגישות, לפעמים צריך להסביר להם.. בעיקר שאנחנו הורמונליות וכואבות ואף גבר לא יוכל להבין את זה 🥵 פשוט תשתפי אותו בהכל, כל מה שאת מרגישה! זה חשוב! הכי חשוב שכולן עוברות את זה וזה עובר ויעבור גם לך ❤️