היי, אשמח לחוכמת המונים. לפני שלוש שנים התחתנתי ולפני שנה וחצי נולד לנו בן. אני לא אחפטר, רק אגיד שאני רוצה להיכנס להריון שוב ולהביא עוד ילדים. בעלי כבר לא רוצה עוד. והוא גם לא יודע אם הוא מעוניין עוד בזוגיות שלנו. אני בת 34 בקרוב, וגם כשנכנסתי להריון הזה, עשיתי בדיקה לפני ומצב הביציות שלי לא היה וואוו נראה לי. לא יודעת מה לעשות, וגם לא יודעת איך מכירים מישהו חדש. איפה ואיך ועוד עם ילד.. לא יודעת מה לעשות. מדוכאת ממש ועצובה. לא חשבתי בחיים שאהיה במקום הזה.. לפני החתונה תמיד דיברנו על הנושא ואמרנו שנביא לפחות 3. מעולם לא הסתרתי שאני רוצה עוד ילדים ומשפחה גדולה. אשמח אם יש פה נשים בגיל הזה פלוס מינוס עם תובנות. תודה

.

הוא לא רוצה את הזוגיות הזאת בגלל שאת רוצה עוד ילדים ?

לא, הוא לא יודע אם רוצה את הזוגיות יותר כי לא קל וגם עם הילד קשה לו וכל הזמן אומר שלבד היה לו קל יותר. אנחנו פחות מסתדרים, יש הרבה יותר ויכוחים וריבים. וגם ללא קשר אומר שלא רוצה עוד ילדים.

אה, וגם אמר שבדיעבד לא היה עושה ילדים.

מה הוא חושב שאם הוא לא יהיה איתך אז הוא לא צריך לקחת אחריות על הילד ??? ממש ילד שלא התבגר, הילד כבר פה הוא נולד והוא יקח עליו אחריות! שנית אם הוא לא רוצה להמשיך ביחסים איתך שלום ולא להתראות בטוחה שלא חסר לך כלום , מכירה המון בחורות שהיו במערכת יחסים פרק ב' יותר טובה פי כמה וכמה מהראשונה ולא רק עם ילד אחד אלא עם כמה . למה להשאר במערכת יחסים לא תומכת ולא אוהבת ??? למה לסבול ? מגיע לך הרבה יותר מזה ! שיהיה לך בהצלחה ואל תפחדי לפתוח דף חדש , בהצלחה

אין לו בעיה לקחת אחריות על הילד הקיים. פשוט לא מעוניין בעוד. ולגבי שאמשיך בלעדיו-אני לא יודעת איך אפילו. איך ואיפה מכירים, ועוד כשאני באה עם ילד.. כל כך לא חשבתי שככה יראו חיי.

נשמע שבעלך בסוג של דכאון ... מצריך טיפול לא הייתי מוותרת על זה שימי רגע בצד את עיניין הילדים ותתענייני קצת בו ...

אני אחרי 9 חודשי לידה, ניתוח, ושיקום אחרי לידה. שנה הייתי עם הילד בבית ומספטמבר היו כל כך המון סגרים ומחלות ומלחמה ובכולם נשארתי איתו שוב בבית. אני כל היום מבשלת, מנקה, מכבסת, מקפלת, שואבת. והכל הכל הכל לבד. אני הרוגה. וכשמנסים לדבר איתו תמיד יש לו רק טענות. כל מה שקורה עם הילד אני אשמה. זה בגללי. אני לא עושה מספיק. אני כמעט לא עושה כלום לטענתו. אין לי עזרה בכלל. אני לא בקשר עם המשפחה שלי ואת כל זה עברתי לבד לבד לבד. מעולם לא אמרתי מילה. אבל כל יום קמה ומתעוררת לזילזול.

הרגשה מוכרת, אצלי זה בדיוק ככה. אני גם רוצה לפחות עוד ילד אחד אבל אני לא רואה איך זה קורה עם מישהו שעל היום מקטר ולא עושה כלום בבית...

נשמע שהוא בדכאון אחרי לידה... הוא היה ככה גם לפני?

אנונימית תנסו טעפול זוגי

נראה אם יש טעם לטיפול זוגי. בנתיים קיבלתי התקף חרדה והוא רק תקף אותי וזילזל.. תודה בנות

הוא היה ככה לפני הלידה?

אל תדאגי בכלל בקשר ללהכיר גבר כשיש לך ילד!!!! כל עוד את לא תראי את הילד שלך כמחסום לזוגיות הוא לא יהיה כזה! מניסיון של 2 חברות וחבר אחד ילדים לא מפריעים ולא מונעים זוגיות אחרי הגירושים ועדיף לך לא לחשוב על זה בכלל כרגע אלא להתמקד בזוגיות שיש לך, להחליט מה יעשה לך טוב ולפעול לפי זה. אם ואחרי שתסיימי את הקשר הקיים תוכלי להתקדם הלאה ולחשוב על קשר חדש. זה יכול לקרות בכל מקום- עבודה, דרך חברות, קשר ישן שמתחדש, אתרי הכרויות וכו'. ממליצה לך מאוד לא לחשוב על זה כרגע ולחיות את הרגע, להחליט מה את רוצה בחיים שלך, על מה שווה לך להלחם ועל מה לא, מה הגבולות שלך ומה את צריכה לעשות כדי להשיג את השברים האלה. המון בהצלחהההה!!!

הדברים האלה*

דכאון אחרי לידה ככה מרגיש בעלי היה ככה שנה שלימה כמעט אחרי שנה התאפס אחרי שיחות שפתחנו הכל ורצה עוד ילד אחרי זה אני למשל אחרי הליגה השניה חויתי סוג של דכאון וככה הרגשתי זה לא פשוט לכי תטפלי בו תתיעצי אצל מומחה הבן אדם צועק סימנים לעזרה ואחרי שיתשחחרר ירצה עוד