סיפור ארוך, מתנצלת מראש אבל כבר מיואשת מהנושא הזה. אנחנו נשואים 3 שנים, בזוגיות שש שנים, וכבר חמש שנים גרים בדירה של ההורים שלו - אמנם ההורים שלו גרים בחו״ל אבל במצב רגיל בלי קורונה או טילים אמא שלו מבקרת בארץ כל שלושה חודשים מינימום לחודש. מאוד שתלטנית וברגע שנכנסתי להריון שוב עלה הדיון מתי נעזוב את הדירה... בכל זאת לגדל ילד עם חמותי זה פחות משהו שבא לי לעשות במיוחד שהתכנון שלה בע״ה אחרי הלידה להגיע לפה לכמה חודשים טובים. הענין הוא שבעלי לא מבין! עד כמה שהוא אומר שהוא מבין, ומבטיח שנעבור דירה שמגיע הרגע ומדברים על הנושא תמיד מתפתח ריב, הוא חסר סבלנות לא מוכן להקשיב ואז גם אני מתחילה להתחמם כי זה לא יכול להיות שלא ניתן לדבר על הנושא הזה! דירה 3 חדרים - חדר אחד של אמא שלו משמע שאין חדר לתינוק.... איפה אני אמורה לגדל אותו על הראש שלי? ניסיתי לפנות ולהתחיל את הנושא בכל כך הרבה דרכים שונות.. עדין לא מצאתי את הדרך לדבר על זה בלי לריב, מה עושים?? איך מוצאים את הדרך לתכנן את העתיד שהוא לא בא לקראתי במעשים אלא רק במילים??

דבר ראשון לדבר בצורה יבשה ובלי רגשות !! מה שעוזר לי, לעשות רשימה של הדברים אותם הייתי רוצה להגיד מנקה מהם כל אשמה , רגשות, תסכול, עלבון והרגשות של אתה לא מבין אותי וכמובן מביאה פיתרונות חילופיים ורעיונות איך אפשר לשפר את המצב אם קשה לך הייתי עושה את השיחה הזו בליווי של אדם חיצוני . אבל קודם כל תכתבי בדיוק את מה שאת רוצה להגיד

רעיון מצוין! תודה אנסה את זה. פחות רוצה לערב אדם חיצוני, בכל זאת מאמינה שאנחנו יכולים לעשות את זה כי התקשורת שלנו טובה (חוץ מהנושא הזה מסתבר) אבל לעשות רשימה ללא רגש זה רעיון טוב!

תקשיבי טוב! עברתי משהו דומה ואפילו גרוע יותר, את מספרת את הסיפור וחוזר לי הטראומה. טעות חיי ,עברנו חודש לפני הלידה להורים של בעלי וזאת הייתה השנה הכי קשה שלי, מהמקום הכי חלש שלי אחרי לידה, רק שתלטנות ורק כל הזמן אומרים לך מה לעשות ואיך לעשות ולוקחים לך ומציקים לך ואין שקט נפשי!!! תזכרי את המילים שלי!! הנפש שלך חשובה יותר מהכלללל, הכל!!!! את אומרת לו בצורה ברורה מאוד בלי לפחד, או שאתה בא איתי או שנשאר עם אמא שלך, תתחילי לחפש דירות לפי מה שמתאים לך ותסגרי פגישות עם בעלי הדירה ושהוא יקלוט שאת עושה צעדים הוא יתקפל מהר מאוד, מדברת מניסיון!!! שנהההה סבלתי ככה, שנה העלתי את הנושא והוא הוריד אותי עד שהגיע הקורונה וההורים שלו יום יום היו איתנו בדירה, מהבוקר עד הלילה!!!! זה היה הרגע שבסגר השני לקחתי יוזמה ועשיתי את זה, תודה לאל עברנו דירה ואני הרבה יותר מאושרת! וככה גם את תהיי, מבטיחה לך

וואוו זה בדיוק המקום שממנו אני מנסה להמנע. בדיוק כמו שאת אומרת, הנפש יותר חשובה! אבל כאילו המצפון שלי לא שקט שאני עושה משהו שהוא לא בשיתוף פעולה.. עושה משהו חד צדדי, בלי הרצון שלו וההבנה שלו שיש פה בעיה וצריך לפתור אותה. מבאס אותי שכל הכיף וההנאה בתכנון בית לבייבי ראשון שהכי צריך להיות של שנינו הופך לריב ומצב כזה.

אולי הוא מפחד כלכלית לשלם כירות וכו'... תנסו לדבר על זה תנסי להרגיע אותו בנושא

בהצלחה

בתיה אמבטיה אני לא חושבת שלעשות הפגנות ולבוא בכזה כעס יעשה טוב למשהו היא לא מחפשת לאיים על בעלה ולעשות הפגנות היא לא מוצאת את הדרך לדבר איתו אז אם היא תתחיל לאיים ולעשות דרמות לא נראה לי שזה יקדם אותה לאן שהוא.