בנות אני חייבת לפרק אחרת אני מרגישה שפשוט אני אשתגע! נושקת לשבוע 40 ואני מרגישה פשוט שבאלי לקחת מזוודה ולהיעלם אין לי כוח לאף אחד, אני לא מסתדרת עם בעלי אני מרגישה שהוא פשוט אדיש לסיטואציה של הלידה ברמה מוגזמת הכל אני עושה בבית אם זה לנקות להתרוצץ בחום ולקנות דברים קניות הכל אני ופשוט נמאס לי מזה בגדול!!!! יש לציין שאין לנו רכב וזה עוד יותר מסתכל וממוטט אותי נפשית ומוסיף לאיך שאני מרגישה! אני מרגישה לא מוכנה בשום צורה לילד,אני רק עצבנית בוכה כועסת עליו לא אכלתי כל היום וביקשתי ממנו לפני שעתיים כבר שילך להביא אוכל מאמא שלי ועד עכשיו הוא לא הביא לי אני לא מסוגלת נפשית להתמודד איתו באלי לקחת מזוודה את הבגדים של התינוק ולהיעלם למקום הכי רחוק שבעולם! אני גמורה נפשית ופיזית!!!

אני כרגע עם ילד בן שנתיים בבית גרים אצל ההורים שלי אני בעלי והילד . אני כרגיל בהריון שני שבוע 20 ומתכננים להשכיר דירה בקרוב , אני שנתיים לא עובדת עם הילד בבית גם כי יכולנו והרגשנו לעצמנו וגם כי ממש פחדתי לרשום אותו למעון שהוא כזה קטן אז אמרנו שנרשום את הילד למעון בגיל שנתיים , הבעיה היא שגילנו על ההריון ועכשיו אני חודש 5 וכבר לא יודעת אם כזה רלוונטי שאכניס את הגדול למעון כי אני לא עובדת כרגע וזה הוצאה גם ומתלבטת אם כבר להשאר איתו בבית כי גם ככה שאלד אהיה בבית 3 חודשים או 6 חודשים זה לא יודעת עדיין אז עדיף להשאר עם שניים בבית ואז כבר לצאת לעבוד ולהכניס את שניהם למעונות גם זכינו בדירה ועכשיו אנחנו גם משלמים משכנתא וגם נצטרך לשלם שכירות ולהכניס את הילד לגן מבלי שאני עובדת זה בעיה כרגע ומצד שני מי יקבל אותי לעבודה בחודש 5 ? בגלל זה אני מעדיפה להשאר בבית עד אחרי הלידה עם שניהם עד לפחות שהקטן יהיה בן 3 חודשים או חצי שנה ואז לצאת לעבוד אבל בטח יהיה לי כלכך קשה ואני כל היום חושבת על זה על איך אסתדר לבד כי בעלי במילואים לרוב וכל היום אני בתסביכים ומחשבות אלוהים . תנו לי עצות מה לעשות אני מאבדת את זה כבר .