אני כולכך עייפה ומותשת. השבוע היא התחילה גן ואני יומים בהסתגלות איתה ובמקביל אורזת ומארגנת למעבר דירה שלנו. ועובדת כל יום עד 14:00 ויש פעמיים בשבוע עד 19:00 וזה מטיש אותי ברמות הקטע שאני רואה את אחותי ובעלי לפעמים יותר עובדים קשה ממני וגם עוזרים לי עם ליאני ועדין יש להם כוח. איך יכול להיות? איך אני עייפה כולכך מהר?

אולי חסר לך ויטמינים ובגלל זה העייפות?

לא יודעת אני לא בדקתי האמת

תבדקי זה חשוב.. תעשי בדיקת דם אולי חסר לך ברזל או משהו

היית עד עכשיו 24/7 עם תינוקת... כנראה שמתעוררת בלילות.. זה משפיע

בת כמה הקטנה שלך ואיך עוברת ההסתגלות בגן?

בת שנה וחודשיים. ועבדתי עד 13 רק והייתי איתה נון סטופ מהרגע שהגעתי הביתה. בעלי בקושי עוזר

והיא משתלבת בהסתגלות? אין בכי בעיות עם אוכל? כי אומרים במקביל זה בעייתי להם לילדים קשוח מה שאת עוברת יקירה תנסי לשמור על איזון כל זמן שיש לך באמת תנוחי והכי חשוב תיהי קשובה לילדה הילדה שלי בת שנה וחודש בדיוק ביום השלישי להסתגלות וזה פשוט סיוט היא לא מוכנה לאכול ולשתות בגן לא מוכנה שהגננות יגעו בה בוכה צורחת אני לא מצליחה להסתגל גם אני בוכה יחד איתה איך עובר אצלך?

אנוני אצלי היא גם בשבוע הראשון מחר יום החמישי בהתחלה בקושי אכלה וישנה והיום הנושא השתפר. והתחילה ממש להסתגל יפה אבל זה בגלל שאחותי אחת המטפלות שם והיא איתה באותו גן (כיתה) הם משתדלים טיפה להפריד ןלתת לה גם להיות עם מטפלות אחרות. אבל אני מרגישה לאחרונה שאני חייבת יומים רק לנוח אין לי כוח פשוט לכולום וזה קשה אפילו סתם לשחק עם הילדה אני ממש גמורה

וואי אהובה ליבי איתך קודם כל זה בסדר שאת מרגישה ככה גם אני חווה את זאת ילד זה לא פשוט מעבר דירה זה מאוד קשה קודם תקבלי את העובדה שזה קשה ומותר לך להיות עייפה שנית אל תסתכלי על אנשים אחרים אם עובדים קשה יותר או פחות לכל אחד יכולת ההסתגלות שלו קבלי את זה באהבה גם עייפות זה דבר טבעי הייתי מציעה לך קודם כל לטפל בעצמך ואחר כך בכל השאר אם את תפלי כל המגדל שאת בונה יפול יחד איתך את בטח גם מרגישה מצפון כי את ככה אז שחררי ממנו זה טבעי וזה בסדר תפסיקי להילחץ מהזמן ותני לדברים לזרום הכי הרבה הבית קצת יהיה מבולגן אבל לכל שבת יש מוצאי שבת