אני ממש עצובה, ילדתי בניתוח ואני לא הרגשתי את הרגע המיוחד הזה שבנות מדברות עליו שהן מקבלות את התינוק, לא הרגשתי ככה גם שראיתי אותו בפעם הראשונה, את האושר המיוחד הזה וכדומה... ממש בא לי לבכות שאני כותבת את זה😓 אני מטפלת בו הכי טוב בעולם ובסבלנות אבל אני לא מרגישה כלפיו את האושר האין סופי הזה כמו שבנות אחרות כותבות.. היום הייתי רחוקה ממנו לשעתיים ושראיתי אותו בכלל לא הרגשתי שאני שמחה או שהתגעגעתי🥺🥺🥺

אני לא חושבת שזה קשור לניתוח, יש נשים שלוקח להן זמן להיקשר לתינוק שלהן, גם לכאלו שילדו בלידה רגילה כמובן. אל תחמירי עם עצמך, זה יעבור, עברת טראומה, נפשית וגופנית, את עוד תאהבי אותו הכי בעולם ותעשי הכל בשביל לתת לו את כל העולם ועד שתרגישי בזה, זה רק עניין של זמן ♥️

גם אני ילדתי בקיסרי אגב, קיסרי חירום, ולא שמו את הילדה עליי, אבל נקשרתי אליה מיד, שוב, יש כאלו שזה לוקח זמן אצלן

אני ילדתי רגיל וכן שמו את שניהם עלי והנקתי והכל... ועדיין לא מרגישה את האושר אינסופי הזה שאת מדברת עליו.. בסוף יש טת החיים עצמם ויש את הטיפול בילד. לא הייתי מאשימה חיים שלמים עם ילד בגלל רגע אחד

חשבתי שאולי בגלל שפיספסתי את הרגע הזה אז משהוא חסר אצלי

וקשה לי להגיד שאני לא מתחברת אליו כי אני כן, כל הזמן מנשקת ומחבקת ונותנת לו הכל, אבל לא אוהבת אותו כמו שנראה לי אני אמורה להרגיש

יכול להיות שיש לך דיכאון אחרי לידה 🌷

כמה זמן את אחרי לידה? גם אני ילדתי בקיסרי בהרדמה מלאה וראיתי את בתינוקת רק אחרי כמה שעות הרגשתי בדיוק כמוך במשך חודש היום היא בת שלושה חודשים ואני פשןט מאוהבת בה זה יבוא לך לאט לאט וזה טבעי לגמרי

תודה עת התמיכה והעידוד💝

לפני 5 שבועות