שבוע 23 והיום בכיתי כמו שלא בכיתייייי מתחילת הריון לא יודעת פשוט התפרקתי ואני עדיין בוכה ועצובה הבן שלי היום קרציה ברמות וכבר אין לי כח אני לא יודעת איך אגדל 2 יש לי עזרה מבעלי אבל הוא עובד עד 18 אני כבר גמורהה מכורה לילד שלי בן שנתים כמעט אבל היוםםםם שיגע אותי

איתי בבית לא במסגר.

למה הילד לא במסגרת?

כי אני מעדיפה ככה אני לא מתחרטת לרגע טוב לי והוא מתפתח יפה מאוד אבל לפעמים כבר קשה יכנס שנה הבאה בעה

ואו אז ממש קשוח באתי לרשום לך שגם אני עם ילדה בת שנתיים ואני בשבוע 36 תכף יולדת , אבל אין מה להשוות הילדה שלי במסגרת

כןן.. זהו אני מכניסה אותו שנה הבאהה אבל לגמרי זה קשוח אוף

לא יודעת בוכה אבל בלי סיבה

את מלאה בהורמונים ועמוסה רגשית בגלל הילד וההריון ביחד, שימי לב רק במידה ולא יעבור לך עד שבועיים אחרי הלידה חשוב לטפל ולדבר על זה אפילו עם עוס מהקופת חולים.. אותי משבוע 30 התחילו לשאול על המצב הרגשי שלי

אשת חיל . כל הכבוד למרות הקושי את לביאה ולא מוותרת . עם הלידה שתבוא בשלום בעזרת ה' הכל ישתפר . וכן מסגרת זה חשוב לא רק בשבילך . אלא להתפתחות הילד.

זה באמת לא קל לפעמים! אני עם שני ילדים בבית, בת שנתיים וחצי (ועוד בתהליכי גמילה מטיטול) ובן שנה וחצי.. ואני בשבוע יותר מתקדם........ יש ימים שקורה שאין כח.. אין מה לעשות. אבל תהיי חזקה זה שווה הכל, וזה מההורמונים שממלאים אותך ומשגעים לפעמים .. תחשבי טוב תעשי דברים שאת אוהבת ולפעמים תשחררי ממנו.. סתומרת תני לו לעשות מה שהוא רוצה - בהשגחה כמובן אבל בלי לחץ.. זה יראה לו שאת מאפשרת, ואס זה גם לא יעצבן אותך וגם הוא לא יעשה את זה הרבה...

תודה לכן אהובות חיזקתן אותי ❤❤