היה לי שיח בוואצפ עם 2 חברות טובות שלי, אחת חודש וחצי אחרי לידה והשניה שנה פלוס אחרי. רני בטבעי שלי תודה לה' רזה ולא מתביישת להודות שמאוד קשה לי עם השינויים שהגוף שלי עןבר, מודה כמובן לה' שיש לי הריון בריא ותקין אבל ניראה לי שמותר לי להתבאס שיש לי בטן ושהאגן שלי מתרחב. בקיצור העלתי להן תמונה שלי שיצאה לי הבטן והן מתוקות פירגנו לי ואמרתי להן שאני מרגישה פרה. היה להן קשה לקבל את זה (אני מודעת לזה שאני עדין רזה כן) אבל מעניין אותי אם זה לגיטימי לא להצליח לקבל באהבה מוחלטת את השינויים הגופניים. אני אישית 12 שנה באותו גוף ומשקל אז כן זה מוזר לי ומאוד שונה ולוקח לי זמן להסתגל להתרגל ומי מדבר בכלל על לאהוב. אני לא יודעת אם זה קשור אבל אולי זה שכל הריון אצלי הוא קשה מנשוא קשור לקבלה העצמית שלי בהריון. אודה לדעתכן תתנסחו בנעימות ובלי לפגוע

מה את רצינית??? את מייצרת חיים מה את מתלוננת בכלל אין לך זכות להתלונן!! סתםםם אין מה לשפוט אןתך אני מבינה אותך ואת צודקת לגמרי!! אין ספק שהריון ולידה זה פלא וזכות שאנחנו זוכות לעבור את זה אבל בטח שזה לגיטימי להתבאס על השינויים, אני אישית מודה כל יום על הבן שלי אבל מצד שני גם מתבאסת כל יום כשרואה איזה ציצי היה לי ומה הוא נהיה.

אין ספק שזה חתיכת שינוי, אבל עוד מעט תראי את התוצאה והיא/הוא שווים הכל 😍😍 אני מקבלת באהבה.. גובה 1.65 משקל לפני הריון 45 עליתי 17.5 קילווו אני נראת פרה!! וגם מרגישה חחחח🐄🐄🐄

ואני רק שבוע 32 ככה שיש עוד לאן לגדול חחחח

אני בטוחה שהשינויים של הגוף בסוף מתגמדים לעומת התמורה שאנחנו מקבלות - תינוק ואהבה אינסופית! הגוף שלנו ככה או ככה יתבלה עם השנים, ועם כמה שזה קשה להפנים, גם אנחנו יום אחד היה בנות 70 80 90 והלוואי שעד 120 (בגוף ובנפש בריאה) 🙏 גם אני כל החיים הייתי רזה ואם יורשה לי - כוסית (צרה וחטובה) והפעם הראשונה שעשיתי בחיי דיאטה היתה לקראת גיל 30... וגם כשרזיתי, זה לא אותו הדבר, לוקח לתאי שומן להעלם מהגוף קרוב ל10 שנים לפי מה שראיתי פעם בתוכנית דוקומנטרית מדעית... בכל מקרה, אני מאחלת לך מכל הלב לאהוב ולקבל ולשפר בזמן המתאים את הגוף שלך, זה הכל תלוי בך איך הגוף שלך נראה, הכל תלוי במה את מאכילה אותו וכמה את מזיזה אותו... כרגע הגוף שלך ממלא מטרה עילאית - שזה לייצר חיים! זה מדהים! תני לו לעשות את העבודה שלו, פרגני לו בהכי טוב שאת יכולה ותעזרי לו לצלוח את זה... זה שתתבאסי על השינויים, זה לא ישנה כלום, כי ככה או ככה הוא צריך לעבור את השינויים האלה והבאסה שלך סתם לא מועילה לך... פשוט קחי את השנה שנתיים האלה (תלוי אם את רוצה להניק) כהקרבה של הצורה של הגוף הבריא שלך ליצירת חיים, אח"כ תחזירי אותו למוטב, כרגע הוא בתפקיד הכי מדהים שיש ביקום הזה ❤️

תודה על המענה יקרות. דנה אהובה איך השקעת😘 אסביר את עצמי עד כה עברתי 2 הריונות במהלך ההנקה רק ירדתי וירדתי. אבל כל הזמן קיים בי החשש שאשמין ולא אצליח להוריד את זה אח"כ. ברור שאני יודעת שאני יוצרת חיים וזה מדהים הכל גלוי וידוע. וחכן אני תוהה עד כמה זה לגיטימי להתבאס על עליה במשקל

לגיטימי לגמרי

אני שוקלת ברגיל שלי 43 הכי הרבה שהגעתי בחיים זה 45..תמיד הייתי רזה ואוהבת את הגוף שלי מאד...עכשיו הריון שני לא אקשר מאד קשה לי לקבלל את הגוף שלי עכשיו..יוצא לי ירכיים של החיים ובטן של פרהה..שבוע 27 עם 10+ קילו יותר..אבל מתנחמת בזה שישר אחרי לידה חוזרת לעצמי והמתנה שמקבלת שווה את הכל..תמיד שקשה לי מסתכלת על הבן שלי ואומרתת וואלהה שווההה בשביל עוד אחד כזה בוכה לבעלי מלא על זה שקשה לי לקבל את עצמי והוא תמיד תומך ומעודד..זה בהחלט שינוי משמעותי במיוחד שאני רזה..ושלא נדבר על האף שמתנפח😒😒

ברור שזה קשה וזה בסדר גמור זה שאת רזה ונראת טוב לאחרים ממש לא אומר שאת אמורה להיות שלמה עם זה! גם עם אלף אנשים יגידו לי לצורך העניין שהאיפור שלי יצא יפה ואני לא יאהב את התוצאה אז זהו זה שלי אני לא יאהב נקודה וזו ממראית העין שלי עם האנשים הצרי עין של היום עדיף לא לשתף ברגשות שלנו לפעמים, הם לא יודעים לתמוך ולהכיל