וואי אני מתוסכלת בטרוף😪 התינוק שלי בן 3 שבועות ורק צרות.... הוא לא עבר בדיקת שמיעה באוזן אחת ואני לא יודעת מה מצפה לנו.. כל השבוע האחרון הוא ער מלא, איזה 4 שעות רצוף ובקושי יושן...לא בוכה או משהוא אבל עם עיניים גדולות פתוחות.. כל הזמן משמיע קולות של חירחור וחנק מה קורה איתו? אני ובעלי פשוט מיואשים😪😪 מחר הולכים לרופא ואני לא יכולה להרדם ולהרגע

כנראה משהו מציק לו, ובאמת צריך ללכת לרופא. בשורות טובות😘

לגבי הבדיקת שמיעה אל תלחצי המון תינוקות לא עוברים את הבדיקה בבי"ח, זה לא מעיד על שום דבר! אם עושים לתינוק את הבדיקה בזמן שהיה רעב/עייף הוא לא יעבור אותה, יש תינוקות ערניים מאד, אם היה מציק לו משו סביר להניח שהיה בוכה ולא רגוע ולגבי החירחורים באמת כדאי לבדוק, יכול להיות שהוא מקורר ומנוזל?

הוא לא מקורר ולא מנוזל, אבל הוא משמיע קולות של חירחורים בצעקות ומצד שני נראה בסדר, ואף פעם לא ראיתי תינוקות משמיעים קולות כאלו

תלכי לרופא בשביל השקט הנפשי.. הכל יהיה בסדר בעז"ה 🙏

אני מרגישה שנדפקתי שקיבלתי ילד עם מלא בעיות, בעלי מתוסכל בטרוף ואני מרגישה חראאא אמא ומרחמת על התינוק שלי שהוא לא יכול להיות תינוק נורמאלי

אבל למה את חושבת שהוא עם מלא בעיות???

יש עוד דברים חוץ ממה שציינת?

לא, אבל אני מפחדת שאולי הוא מפגר או לא יודעת מה...מפחיד אותי לרשום מה אני חושבת..ובגלל זה הוא לא צריך לישון הרבה והוא משמיע קולות חירחור מוזרים וגם האוזן שלו שעוד לא ברור מה איתה....כולי בחרדות שהוא בעייתי

מפגר הכוונה שיכלי

אני מתביישת בעצמי שככה אני מרגישה..

תהיי רגועה, כרגע לחץ לא יעזור יקירה... תלכי לרופא מחר ותראי מה זה, אני בטוחה שזה שום דבר ואת פשוט נלחצת😘😘😘

דבר ראשון את ממש לא חרא אמא! את אמא טובה שדואגת לילד שלה נשמה שלי אל תכניסי לעצמך כאלה מחשבות!! את מתארת תופעות שכיחות ביותר ולגבי האוזן זה באמת שטויות הבדיקה הזו! את לא מבינה כמה תינוקות צריכים לחזור עליה

אני יודעת נופי, לא יעזור לי הלחץ... מצד שני אני מרגישה שהכל לפני פיצוץ

חזרנו היום על הבדיקה שוב, אחרי 3 שבועות ושוב הוא לא עבר באותה אוזן

א. כל תינוק שני לא עובר את הבדיקת שמיעה בבית חולים כי יש להם מי שפיר באוזניים 99.9% הבדיקה תקינה אחרי חודש ב. תינוק בגיל 3 שבועות לא ישן בלילות ג. הרבה תינוקות משמיעים קולות מוזרים וזה לא מעיד על כלום ד. לגבי קולות חנק תבדקי מול הרופא אולי לא תקוע לו גרעפס או שהאוכל לא מתאים ה. בגיל כזה אי אפשר לאבחן כלוםםםםםם נשמה שלי תהיי רגועה את ובעלך עייפים ולא ישנים ולכן נכנסים למחשבות שליליות אם זה ילד ראשון שלכם אפשר להבין את ההלם של ההתחלה הכל טוב לאט לאט זה משתפר מבטיחה לך תהיי חזקה

יקירה, תהיי סלחנית כלפי עצמך. לידה היא חוויה לא פשוטה, זה עוד טרי והטלטלה של תינוק חדש עוד לא נרגעה. כל התחושות שלך מועצמות בגלל ההורמונים, אני בטוחה שאת אמא נהדרת ומסורה שפשוט מתקשה כרגע בגלל המצב החדש. יש לך אפשרות לקבל עזרה או אפילו רק תמיכה נפשית וחברה? אולי אמא, אחות או חברה טובה?

אנחנו אצל אמא שלי, ויש לי חברות וכולם סביבי עוטפים אותי, אני מנסה לא להראות להם כמה קשה לי היום כי אני לא רוצה להלחיץ את אמא שלי ולהתחיל ליפול על חברות.. תודה שאתן מעודדות אותי, אני מרגישה קצת יותר טוב עכשיו,

גם לבעלי אני לא רוצה להראות שקשה לי, כי אני רואה כמה קשה לו ואני מרחמת עליו ולא רוצה להוסיף עליו עם הבעיות שלי עכשיו,

באמת שאין לך ממה להילחץ תינוקות בהתחלה מגלגלים עיניינים עושים פרצופים מוזרים ובגדול סוג של חייזרים 🤣 עד שהם גדלים קצת ומקבלים צורה.... אל תדאגי ❤️

אני חושבת שזה משפט מזעזע לומר שנדפקתי שקיבלתי תינוק עם מלא בעיות הוא חסר אונים וישע וזקוק לכם את היחידים שיש לו! החירחור והחנק נשמע מסוכן אולי יש לו ריפלוקס סמוי? תשגיחי עליו וזה שיש לו שמיכה אחת לא טובה באוזן יכול להיות נוזלים גם בזה בקלות מטפלים! תשמרי עליו ❤️

סליחה על מה שאגיד כן סליחה מראש אבל איך אמא יכולה להגיד משפט כזה שנדפקתי וקיבלתי ילד עם מלא בעיות פשוט פוסט מזעזע סליחה אני קוראת מה שאת כותבת פה על הילד ומה את חושבת וסליחה עוד פעם אבל זה פשוט מזעזע כל ילד וילד הוא ברכה ומתנה לא משנה מה!!! וואי פשוט קשה לי עם מה שכתבת אני ממש מצטערת

היא בחרדות.... אל תשפטו לפני שהייתם במצב כזה... היא חולקת את הרגשות והמחשבות שלה, שהן מאוד הגיוניות ולגיטימיות במיוחד 3 שבועות אחרי לידה. הפורום נועד לתמיכה. אם משהו צורם לכן אתן לא חייבות להגיב.

הקול השפוי נכון את צודקת אבל מצטערת עדיין קשה לי לקרוא את זה לא ממקום רע חלילה אספר לך משהו שעברתי אחרי הלידה של הבת הבכורה שלי אולי תביני אותי יותר שילדתי את הבת הגדולה שלי הייתי בת 19 ילדה במהלך כל ההריון אמרו לנו שהכל תקין כל הבדיקות יצאו תקינות ואז בלידה עצמה ברגע שהילדה יצאה המיילדת עשתה פרצוף של תשעה באב אני ובעלי נבהלנו מאוד לא הבנו מה קרה ואז המיילדת בלי הכנה מוקדמת בלי שום דבר אומרת לנו תסמונת דאון את לא רוצה לתאר לעצמך מה שעברנו באותו רגע במקום לשמוח התחלנו לבכות אבל אז אמרנו מה שהקדוש ברוך שולח מתקבל באהבה לא חשוב מה יהיה אנחנו נגדל בהמון אהבה ובסבלנות הכניסו אותנו לסדרת בגיקות כדי לוודא שאכן יש לילדה תסמונת דאון ובבדיקות יצא שאין לילדה כלום!!! הילדה בריאה לחלוטין!!! עברנו חודש מהגיהנום וברוך השם הילדה היום בת 17 סופר חכמה וסופר כשרונית! בגלל זה התגובה שלי שכל ילד מקבלים אותו איך שהוא בהמון אהבה ולא צריך להרגיש תסכול אם משהו לא בסדר אצל הילד אני למדתי את זה על הבשר שלי כאילו אלוהים העביר אותי שיעור לחיים

שילת אני מבינה את מה שאת אומרת אבל זה ממש לא ממקומנו לשפוט בנאדם בזמן כזה! זה שלך היו כוחות נפשיים להתמודד עם דבר כזה ועדיין לקבל את זה באהבה זה לא אומר שכולם כאלה! וחוצמיזה שהיא לא דיברה רע על הילד אלא יותר מהמקום והתיסכול שלה וזה בסדר גמור!! היא מצליחה לפרוק בכתב את מה שהיא לא מעיזה לומר בקול בשביל לקבל תמיכה ולא ביקורת! אנחנו אנושיים! לא כל דבר צריך ישר לקבל בחיבוק ובאהבה, מותר לפחד! מותר לכאוב! מותר להתאכזב! שושנה אני בטוחה ומחזיקה לך אצבעות שהכל יתברר כחששות שווא וזה רק הרגש האימהי המוגבר וההורמונים של הלידה שמכניסים לך את הפחדים האלה, ואני אשמח שתעדכני מה אמר הרופא, בהצלחה אהובה ♥️

מיכל בהתחלה לא התמודדתי יפה היה לי קשה לקבל את זה בעיקר לבעלי הוא לא היה מוכן לראות בכלל את הילדה בהתחלה עד שדיברתי איתו וביחד התגברנו על זה. ושושנה חלילה לא באתי ממקום של לשפוט אותך וסיפרתי את הסיפור שלי כדי לתת לך השראה וכדי לעודד אותך נכון היה לי קשה לקרוא את המחשבות שלך לגבי הילד אבל זה ממש לא ממקום של לשפוט אני מבינה את מה שאת עוברת זה שקשה לי לקבל את מה שכתבת לא אומר שאני לא מבינה לליבך מאחלת לך שהקדוש ברוך הוא ישלח לקטן שלך בריאות בריאות ועוד פעם בריאות ושנשמע בשורות טובות אמן ואמן

ועוד משהו אחד לרשום שאת מפחדת שהוא ילד מפגר יכול לפגוע בהמון אמהות שמתמודדות עם ילד כזה יום יום תחשבי איך זה גורם להן להרגיש בחירת מילים לא נכונה מה שאת מרגישה הכל נכון טוב ויפה אבל אולי לנסות לבטא זאת אחרת אולי מה שאני כותבת פוגע בך אבל אין לי שום כוונה כזאת חס וחלילה אבל תחשבי על אותן אמהות שמתמודדות עם ילד "מפגר" ואני רושמת במרכאות כי כל ילד מיוחד בדרכו שלו תחשבי איך הן מרגישות שקוראות את התגובות האלו

אני אספר שזה ילד של ivf כי היה לנו צורך לבחור עובר בריא בעיקבות מחלה גנטית מאוד מסוכנת, היה כל כך מטיש עד שזכינו להחזיק את הילד הזה, וסוף סוף ראיתי את האור והשקט כי באמת שסבלנו מלא, ואז אני קולטת שיש איתו המון קשיים, בהריון כל הזמן הפחידו אתי הרופאים ואמרו שכל בעיה הכי קטנה באיברים (סקירות, אקו לב וכדו..) יכול להעיד על תסמונות... לכן כל כך מפחיד אותי למה גם יש משהוא עם האוזן, וגם משהוא בנשימה וגם הוא לא יושן ואני מתחילה לחשוב שאולי הוא לא מתפתח כי הוא ער מלא, ואתמול זה היה פשוט קשה, מבינה את מי שנבהלה מהפוסט שלי, אולי גם אני הייתי עצובה לקרוא שיש חסר ישע שצריך עזרה ואמא שלו חושבת ככה.. ותודה לכל מי שתמכה ועודדה אותי! הייתי צריכה את זה💖

יש ימים קשים לכל אחת ואנחנו בתור אימהות צריכות להיות חזקות ואיתנות נכון זה לא תמיד קל אבל זו המחוייבות שלנו בתור אמהות להיות שם בשביל הדבר הכי יקר לנו בעולם בשביל באמת חסר ישע שכל מה שהוא צריך מאיתנו זה חום ואהבה והמון סבלנות מאחלת לכם רק בריאות ואושר תמשיכי להיות חזקה ❤