סיפור הלידה של רפאל שלי🐦❤️ טוב אז אחרי הריון קשוח, שמירה משבוע 11 המטומות , דימומים, חשד לרעלת, לחצי דם בשמיים ועלייה של 30 קילו ( סעמק ) בשבת 3/4 ב - 1:57 הנסיך שלי הגיח לעולם והפך אותי לאמא לש...

הריון ולידה

2021-04-21 13:45:29

סיפור הלידה של רפאל שלי🐦❤️ טוב אז אחרי הריון קשוח, שמירה משבוע 11 המטומות , דימומים, חשד לרעלת, לחצי דם בשמיים ועלייה של 30 קילו ( סעמק ) בשבת 3/4 ב - 1:57 הנסיך שלי הגיח לעולם והפך אותי לאמא לשניים יום שישי 2/4 שבוע 40+3 מגיעה לביקורת הריון עודף בשיבא, די בטוחה שמחזירים אותי הביתה כמו בפעם הקודמת מוניטור תקין , ל״ד גבולי , הטכנאית א.ס שאלה איך ילדתי בלידה ראשונה ואמרתי לה שבזירוז בגלל מיעוט מים אז היא זרקה לי ״את רוצה שאני אגיד להם שיש לך מיעוט ותלדי?״ 😲 טוב היא בודקת ובודקת , ופתאום היא שותקת, אחרי כמה דק׳ ״תקשיבי עכשיו ברצינות, יש לך מיעוט״ הרופאה החליטה להשאיר אותי לזירוז, שאני הייתי בטראומה מהזירוז בלידה הראשונה שארכה שלושה ימים קשוחים שוב באותו מצב, אין תנאים ללידה בכלללל! פתיחה חצי בלחץ... אין צירים... רציתי למות באותו רגע מהסבל שמחכה לי... הגעתי למיון יולדות קיבלו אותי ממש מהר, בדיקת קורונה וישר נכנסתי לחדר לידה הוחלט על בלון בתור בהתחלה. כאבי תופת!!!!! שעתיים אסרו עליי לקום ואני מתאפקת לפיפי. הוסיפו גם פיטוצין לקינוח. אחרי שעתיים ניתקו לי את הפיטוצין כי לא יכלתי לשאת את הסבל הזה יותר!!!!! עברו להן שעתיים וקמתי לפיפי סוף סוף וכל המיטה + רצפה כמו זירת רצח אחרי חצי שעה של התרעננות ואיפוס של עצמי החלפת משמרות, נכנסו גם רופאים בכירים וביקשתי אפידורל ישראל הנדלר אמר בטח אפשר להביא לך והמיילדת אומרת לו ״אה באמת?״ חשבתי שאי אפשר להביא בפתיחה כזו... בקיצור סבלתי לשווא 🤷🏻‍♀️ בודקים אותי פתיחה 1/1.5 צוואר סגור נעול ראש למעלה. אחרי עשר דקות המרדים אצלי. כעבור רבע שעה מרגישה בגן עדן! ווואוו.... גם הוקל לי כי הייתי בחרדה עמוקה שאפידורל לא ישפיע עליי ( בלידה ראשונה לא השפיע והרגשתי הכל מהכל ) ממשיכים עם פיטוצין, אין צירים ואין כלום. מוסיפים כל פעם עוד טיפה ועוד טיפה מגיעים למקסימום ואין צירים בכללללל! אני אומרת לעצמי הלוואי ואלד מחר שהברית לא תהיה בשבת 🤰🏻 המיילדת נכנסת ״מה לא בא לך ללדת אני רואה״ ״את בחופשה?!״ הרימה לי את המיטה לישיבה, והתחילו להם צירים וגם ההשפעה של האפידורל ירדה קצת הצירים לא היו נוראיים והכל יחסית ״זרם״ נכנס רופא בדק אותי פתיחה 3.5, זה הזמן לפקוע מים שיקדם אותך יותר. פוקעים את המים... כעבור חצי שעה, בכל פעם שהיה לי ציר הדופק של העובר יורד מ 160 ל - 80/75. לא הייתי צריכה שרופא יכנס כדי להבין שמשהו לא הולך כשורה וזה ממשיך וממשיך. ורופא נכנס יוצא נכנס יוצא, מיילדת נכנסת מחליפה לי תנוחה לשמאל , לימין , לישיבה ... לא עוזר בודקים פתיחה עדיין 3.5 לא זז הרופא אמר שאולי הפקיעת מים גרמה לעובר ללחץ שם ונוסיף בחזרה מים , חיברו לי אינפוזיה לבפנים ונקווה לטוב מה שנקרא חצי שעה עברה ואין שיפור, כל פעם שיש ציר יש האטה נכנסים רןפאים ומחברים לי מוניטור פנימי, ועדיין יש האטות. בשלב הזה כבר איבדתי תקווה. נכנס רופא אחר, אומר לי ולבעלי ״אנחנו לא סתם נחמדים ונכנסים לפה כל כמה דקות. יש האטות בדופק ואם זה לא ישתנה אנחנו נצטרך ללכת לניתוח. ראיתי שחור אבל כבר הכנתי את עצמי לזה... החתים אותי על מסמך, הסביר את הסיבוכים שיכולים להיות... אמר לי להוריד תכשיטים... אני עם דמעות שזולגות בלי שליטה בוכה לי בשקט... לפני שנייה לא רציתי ללדת בשבת בגלל הברית ועכשיו כבר ממש לא אכפת לי העיקר שיצא לי ילד בריא בין לבין בודקים התקדמות. 4.5-5 פתיחה. עדיין רחוק מללדת... המיילדת מנסה לשכנע את הרופא שאלד רגיל ולא קיסרי כי יש לי ניסיון עם תינוקות גדולים ( הגדולה נולדה 3900 ) נכנסים 3 רופאים ו2 מיילדות בסערה לחדר, כל אחד בודק לי פתיחה אחד אומר 6 / 6.5 / 7 ראש עדיין למעלה ואני רחוקה מלידה... אחד הרופאים אומר לי אנחנו הולכים עכשיו על כל הקופה או הכל או כלום ננסה ליילד אותך עכשיו עם וואקום בפתיחה 6-7 אם לא נצליח, קיסרי. הכל מוכן כבר אין לנו זמן לבזבז הרופא אומר לי את מרגישה צירים נכון? יופי. כל פעם שיש לך ציר את לוחצת ואני אנסה לעזור לך התמונה היא כזו; המיילדת והרופא עומדים בצד שמאל וימין לידי, מיילדת ורופא מחזיקים לי את הרגליים לכיוון אליי ועוד רופא עם הוואקום. כל פעם שיש ציר הרופא והמיילדת לוחצים עם כל הגוף שלהם על הבטן שלי כדי להוריד את הראש של העובר כמה שאפשר למטה ואני לוחצת וכולם מעודדים אותי בחדר, צעקות של כוווולם את אלופה! כל הכבוד ! אין עלייך. לא יודעת איך קיבלתי את הכוחות להתכנס בתוך עצמי ולעבור את זה ככה כל פעם שהיה ציר הם לוחצים לי על החיייםםםם כאבי תופת!!! עם כל המשקל גוף שלהם...והרופא מנסה לתפוס עם הוואקום את הראש של העובר כל פעם מחברים מוניטור לבדוק מה המצב שלו אחרי רבע שעה של מלחמה בעלי אומר לי הנה מאמי הוא בחוץ. ואני שומעת בכי... וכולי התפרקתי מבכי... כל הצוות לא הפסיקו לשבח אותי איך עשיתי את זה ותכלס זה הם לא אני, כל הצוות היו וואוו... בביהח אחר בטוח שהיו פשוט לוקחים לקיסרי, בלי לקחת סיכון כי היה פה סיכון. הרופא אמר לבעלי שהוא עדיין חושב שעדיף קיסרי , רק בגלל שזה לידה חוזרת הם לקחו את הצ׳אנס רפאל שלי נולד 3765, יומיים אחרי הלידה רופאת ילדים אבחנה שבר בקלביקולה שכנראה מתאחה לבד. מאחלת לכולן הריון קל ולידה קלה בידיים מלאות!!!

20 תגובות

11 אהבו