אני בשבוע 29, חודש שביעי. אין קשר לשבוע ולחודש בו אני נמצאת אבל הרגשתי צורך לכתוב. אני מרגישה בדיכאון נוראי, שמשפיע עליי גם פיזית. חולשה ותחושת התשה של הגוף. סבתא שלי שהייתי כלכך קרובה אליה נפטרה לפני כמה ימים ומאז זה התחיל, בכי, על כל דבר, מכל דבר. כעס, לחץ, התנשמויות כבדות, חוסר ריכוז.. ובכל זאת מנסה לתפקד. בן הזוג שלי לא מבין אותי ולא מתייחס ברגישות בשום צורה ואף תורם להחמרת התחושות האלה. אני מרגישה לבד, חוששת שאני פוגעת עם כל הרגשות האלה בעובר, אבל אני לא מצליחה להפסיק, ולא יודעת איך לצאת מזה. קשה לי. כלכך צריכה תמיכה, הבנה, רגישות, ולא מקבלת את זה משום מקום😔 ואני בטוחה שרופא יגיד לי שזה ההורמונים ולהתמודד, אבל אני מרגישה שזה יותר מזה.😔

צר לי לשמוע על סבתך... אם זה מנחם אז תדעי שהמון המון גברים לא יודעים להתמודד ולהכיל את השינויים שלנו אנשים בהריון ולפעמים אף מתרחקים... נסי לעודד את עצמך לפנק את עצמך לעשות דברים שעושים לך טוב לקבוע יום כיף עם חברה תנוחי ותני לרגש לעבור

תודה לורן, מעריכה את התגובה. תמיד מרגישה שרק לבן הזוג שלי אין רגישות למצב והוא לא רואה את מה שעובר עליי. הלוואי הם היו עוברים סדנת חינוך של איך להתנהג במצבים כאלה או לפחות לא להחמיר אותם..

אני מבינה אותך יקירה אני גיליתי שאני בהיריון שסבתא שלי בדיוק הייתה במצב סופני וקשה ואחרי כמה ימים נפטרה והיה לי מאוד קשה וכמו כן בעלי לא הבין כלום, הם לא מודעים לרגשות ולקושי הזה , הם מתמודדים אחרת אבל זה לא אומר שהוא לא עצוב בשבילך ולא קשה לו הוא פשוט מבטא אחרת .. את זה מבינים במבט לאחור . בנוגע לסבתא אני כל יום מדברת איתה בלב שלי ומבקשת שתשמור על ההיריון , רואה סרטונים שלה שעושים לי טוב , משתדלת לצאת הרבה, להיזכר בדברים טובים שלה, מתכוני אוכל טובים, כל דבר טוב ממנה זה מחמם את הלב . והכי חשוב שתמצאי את האוזן הקשבת לפתוח את הלב , תשחררי והכי חשוב להבין באובדן הוא להודות על כל דקה איתה , כי זה לא מובן מאליו זו זכות מאוד גדולה, לא הרב זוכים לקרבה המיוחדת הזאת לסבתא ובכלל לא מובן מאליו שעד גיל מבוגר יחסית זכינו לסבתא ולקשר המיוחד הזה שאין דומה לו. והכי חשוב אל תצפי מבעלך להבין יהיה יותר קל . מאחלת לך ימים יפים טובים ומאושרים

אני הפסקתי לצפות ממנו ומבטיחה שהרבה השתפר. התחלתי לדאוג לעצמי לראות את עצמי לשים את עצמי מקום ראשון וגם לא לשכוח אותו כמובן כי אחרת הם מרגישים מקופחים ממש כמו ילדים ומתרחקים יותר ... כשאת רגועה ושלווה את משדרת את זה וזה מה שגורם להם לרצות להיות קרובים אליך

נכון הכל תלוי בחוזק שלנו! תמשיכי להיות חזקה ואני מאחלת לך המשך הריון בריא ורגוע בידיים מלאות

אתן מדהימות. תודה על המילים המחזקות והעצות, אקח לתשומת ליבי. הייתי צריכה את זה. תודה❤

נסיכה ❤😔 משתתפת בצערך וממש מזדהה בצורך שלך להבנה ותמיכה מהסביבה ובן הזוג. הבאתם ילד יחדיו ועכשיו בטוח מרגישה שכל העול עלייך. אבל נסי להזכיר לעצמך שאת נושאת חיים קטנים וחדשים ברחמך.. ואת תזכי להנות מהם! הקשר שלך עם הקטן/ה שלך הוא ייחודי ובלעדי ורק שלך.. אז נכון שאף אחד לא יכול להזדהות ולחוות את זה.. אבל את זכית לקשר ייחודי שהוא רק שלך ושלו/ה.. וזה מדהים!