בעלי לא יודע לבקש סליחה ראשון. לא משנה אם הוא טעה או עשה משהו לא בסדר או ששנינו יחד האשמנו ולא היינו קשובים. בכל ריב או ויכוח זה או שאני אבוא ואחבק אחרי כמה שעות (ולרב אבקש סליחה גם כשהוא זה שפגע) או שפשוט לא נדבר כמה ימים (וגם בסופם זה יגמר רק כי אני שברתי את הקרח) נמאס לי שזה תמיד תלוי בי. כאילו הקשר ביננו הוא רק באחריותי. פעם בתקופה של משבר כשישנתי כמה ימים מחוץ לחדר (כן. אם אנחנו במצבי קיצון אני זאת שאצא מהחדר. לא כי הוא יגיד. פשוט כי הוא אדיש ולא יוותר על הנוחות שלו בגלל מריבה ואני לא מסוגלת לשכב עת ידו ככה וצריכה שקט) הוא הגיע אליי ושאל אותי "אז מה? זהו?" כילו - נגמר ביננו? ובטוחה שאם הייתי אומרת כן הוא היה זורם עם זה. לא היה מתעקש או נלחם על הזוגיות שלנו. זה רק בידיים שלי. הכל. וכבד לי כבר.

מבינה אותך לגמרי-! אני תמיד זו שבאה מלטפת מחבקת עוטפת עד שזה כבר התחיל להרתיח אותי לא שיש לי בעיה עם להוריד את הראש ולוותר אבל לפעמים מרגיש שבגלל שאתה גבר אז מותר לך להיות עם אגו ולא להוריד את הראש בפני אשתך וזה היה מעצבן אותי, המצבי קיצון שלנו זה שבזמן ריב לא היינו מדברים הולכים לישון ביחד ואם הריב היה ביום ולא בלילה אז הוא היה פשוט הולך, הייתי בעבר מתחנפת לא אל תלך וככה וככב הפסקתי הייתי נותנת לו את "הצומי" שחיפש אומרת לו בבקשה הדלת פתוחה שיהיה לך בהצללה היה הולך חוזר (יותר רגוע) ואז הייתי מתחילה במסכת של לתת לו בראש (לא לתת בראש מבחינת לצאת עליו) עד שהיה לאט לאט קולט שהוא באמת לא פועל נכון ומגיעים להסכמה, מה שכן יכולה להגיד לך הוא מטבעו עם אגו אבל לאט לאט הוא הבין מבין וימשיך להבין שבין בעל ואישה אין אגו זה או ביחד או כלום גם אם אני פגעתי אפשר לבוא ולדבר וכנל ההפך, כשהיינו הולכים לפעמים לישון ביחד אחרי ריב זה היה קצת מפיג את המתח והיה גורם לו או לי לדבר ולפתור את הנושא הזה שעליו התווכחנו וזה צלח לעשות מהלכים קיצוניים כמו לא לישון ביחד זה מדי קיצוני ולא תורם או יתרום משהו לקשר שלכם, אתם צריכים לשבת ולדבר אתם צריכים להסביר את הצד של כל אחד מכם זה יקח קצת זמן עד שתגיעו למצב שבו את או הוא תתחילו לפעול מבלי לחכות איזה צד ידבר ראשון תאמיני לי זאת עבודה ממש קשה אבל שווה כל צעד וצעד אני ממש רואה את בעלי משתדל ברוך ה אנחנו גם פחות מגיעים למצב של ריב או ויכוח כי גם התקשורת בינינו נהייתה יותר טובה ההבנה ההכלה הלקבל מה שהוא או אני אומר/ת

אני חושבת שזה היופי בנו הנשים, שהאגו שלנו לא בשמיים ואנחנו יותר רגישות ויותר מבינות וכן גם יותר סלחניות לא אומרת שצריך לוותר על מה שאת חושבת או מרגישה או לרדת על ארבע שיסלח, אבל בריב שני הצדדים נפגעים, ואנחנו יותר רכות ויותר מאפשרות לעצמנו לוותר על האגו בשביל השלום בית. אז אפשר לתת לשני הצדדים להרגע, ואז לבוא בגישה יותר נעימה , וכן מתנצלת גם ופשוט להסביר את עצמך ואת המקום שממנו את נפגעת , ושגם הוא יסביר , אבל לא מתוך מקום של התנגשות או הטפה, אלא ממקום של הבנה . אין מה לעשות לגברים יש אגו בשמיים ולנו פחות וזה היופי ככה משלימים אחד את השני

בסופו של דבר הוא בעלך הוא צריך להגיע להבנה חד משמעית שהקשר הזה מבוסס על לתת יד ולהיות אחד ולא כל אחד בנפרד ולא רק בנושא הזה של ריבים הוא חייב לקבל ניעור קטן ובאמת להתחיל להפנים שמדובר כאן בזוג אין לי מושג כמה שנים אתם ביחד וכמה אתם מכירים אחד את השני, אבל בסופו של דבר אתם צריכים אחד את השני בין אם זה נעים לו ובין אם זה לא, איך אומרים לטנגו צריך 2 ? ממש ככה אחד תומך בשני, אני באמת מבינה לליבך כמה זה מתיש וכמה זה קשה להיות זו שדואגת וזו שרודפת וזה מייאש !! זה גורם לך לחשוב טוב מה אני צריכה את זה שלא ידבר ויאללהה ביי והריחוק שאתם מייצרים לעצמכם ועוד מגיעים למצבי קיצון כאלה זה לא מתכונת כל כך טובה לקשר וחייב לחזק כמה דברים תעשו תיאום ציפיות מה לך מפריע מה לו מפריע איך אתם ביחד יכולים להגיע לעמק השווה ולא לחפש כל אחד את הצד שלו או כמה הוא תורם לקשר וכמה את באה ומנסה להסביר וכו'.. פשוט עם יד על הלב בשביל השלום בית שלכם תשמרו על תקשורת זה דבר חובה עם כמהשזה קשה כרגע את מקריבה בהרבה יותר ותאמיני לי שמתחת לכל האגו שמוחבא אצלו הוא מעריך אותך בהרבה !! תמיד כשהייתי מדברת עם בעלי אחרי ויכוח וזאת שבאה ומגשרת בינינו כל הזמן היה אומר תדעי לך יצאתי לא בסדר אני יודע אני מנסה לעבוד על עצמי אבל ממש מעריך את זה שאת באה ומדברת

בול מה ש-shalom אמרה

וואי אני אף פעם לא יודעתת לקצר בתגובות קודם כל ממש מקווה שבאמת הבנת מה הכוונה שלי ודגר שני סליחה על החפירה 🤦🏽‍♀️

גם מה שאש אמרה! בסוף הם מבינים שהם לא בסדר ולפעמים זה עוד יותר מרחיק אותם כי גברים לא אוהבים להרגיש שהם פגעו במי שהם אוהבים , אז חשוב לגרום להם להרגיש אהובים ולהראות להם שאנחנו מבינות גם איך אנחנו לא היינו בסדר, להרגיע אותם. בסוף הם מתנצלים וגם ממש מעריכים אותך ועל זה גברים רבים מודים אחרי הרבה שנים לאשה שלהם על ההכלה וההבנה.

גם אצלי זה היה ככה עד שהפנמתי שמגיע לי מקום טוב יותר והוא באמת לא חייב להיות בו וברגע שהוא מאיים לעזוב או להיפרד ואני אומרת לו שהוא צודק ואין בעיה מבחינתי - הוא פתאום נבהל כי אני לא מגיבה כמו תמיד בבכי ולהתחנן שנטפל בזוגיות תאמיני בעצמך אנחנו באמת מסוגלות להמשיך בלעדיהם ואפילו להיות מאושרות יותר

מצידי שלא ידבר שכן ידבר לא מזיז לי מילא הוא בדברים שלו ואני בשלי אין יותר מידי קירבה