בנות אני חייבת לפרוק אני 4 חודשים אחרי לידה שלישית, מרגישה עדיין מותשת , לא מוכנה לצאת לעבודה עדיין גם מהבחינה שאני חושבת על הילד שלי. לא רוצה לעזוב את הילד, לא רוצה לשים אותו כזה קטן במסגרת . מפה לשם בעלי קבע עובדה , שלחי קורות חיים מצאתי עבודה. המקום רחוק לי מהבית ואין לי רכב, הוא מבחינתו אומר את לא יודעת כמה תרויחי מה אכפת לך . רב איתי אמר לי סבבה אז תשאירי ככה שאני ממן אותך זה העלה לי את הסעיף שהוא אמר שהוא ממן אותי. לא באלי להישאר איתו באלי להתגרש ממנו על זה אני אשכרה לא מחסירה כלום, לא חופרת לו שהוא בעבודה, הבית נקי, יש אוכל תמיד. כביסה , יחסי מין מה לא הכל מהצד שלי סבבה הדבר היחיד שאני פניתי אליו כמה פעמים בתלונה זה שאני רוצה לצאת איתו להתאוורר והוא מהצד שלו אף פעם לא יוזם. כי הוא יוצא לשיעורי תורה 3 פעמים בשבוע , יש לו מידי פעם יציאות עם חברים. שורה תחתונה אני חושבת על זה מנסה להבין מה מפריע לי אבל מפריע לי!! עד עכשיו עבדתי לא שיחקתי 10 שנים נשואים כל הזמן עבדתי וחופשות לידה הייתי עם הילדים עד גיל חצי שנה

אמהות מה עשיתן עם נשיכות? בת 10 חודשים נושכת בהנקה וממש לא רק… בעיקר אותי

מרגישה רע כל הזמן מרגישה חנוקה סר לי למות כל כמה זמן מוצאת את עצמי בוכה ללא סיבה אני בהריון שני אמורה ללדת בדצמבר הריון מתוכנן אבל כנראה עשיתי את טעות חיי אני כבר לא יכולה לעבוד כמו שהייתי עובדת משרה מלאה מזה עוד מעט שנתיים בשנה וחצי האחרונים עבדתי משק בית ובקושי כי זה עבודה שאני לא אוהבת אבל מחוסר ברירה בעלי עובד ומה שמרוויח לא מספיק לא מחסיר דברים שצריך תמיד דואג לבית ותמיד דואג לילד העדיפות ראשונה שלו זה הבית אבל אנחנו לפעמים בקושי חיים מה זה לפעמים ב3 השנים האחרונות ממש קשה לנו וחשבתי מיליון פעם אם להביא עוד ילד לעולם ושהחלטנו שכן עכשיו אני רואה שזאת לא הייתה הדרך הנכונה קשה לי אם זה שהבן הגדול מבקש מקדונלדס מדי פעם ואין לי קשה לי אם עוד דוגמאות כאלה אמורה ללדת ועדיין לא קניתי לול ולא בגדים עבים ועוד כמה דברים ורק חושבת מתי זה יקרה בהריון הראשון אחריי שלוש שנים מסרתי את הכול לול עגלה לא השארתי כלום רק שואלת את אלוהים כל הזמן למה ככה למה ככה קשה אני לא יכולה לעבןר את זה כבר מאןד קשהה לייּי אני יודעת שאם אשים סוף לעצמי יש להם אבא טוב שידאג להם 💔 פרקתי אבל עדיין כואב לי 😪😪😪