חייבת לשתף!! תכנסו בבקשה! ילדתי לפני שנה וחודשיים בלידה לא פשוטה בכלל.. ללא אפידורל, זירוז, לידה ממשששש ממש לא פשוטה!! שהשאירה לי טראומה להמשך. עד לפני חודשיים הצלחתי להתגבר על זה קצת ואני ובעלי חשבנו להיכנס שוב להריון - ניסינו ומאלוקים זה לא הסתדר וגם הקורונה קצת גרמה לחששות, אז הפסקנו לנסות כרגע. מתנהלים פשוט רגיל ושומרים. מעבר לכך הדבר החשוב- ככל שהזמן עובר אני מעכלת איזו לידה קשה עברתי ומאוד קשה לי לחשוב באופן כללי על הריון נוסף (כמה הריונות אפילו) למרות שזה ממש החלום שלי.. ממש כואב לבעלי לשמוע את זה. ברור שהייתי רוצה שוב להיות בהריון אבל אני חושבת שלא משנה כמה זמן יעבור העובדה שעברתי לידה כזו השאירה לי ממש צלקת ופחדים. גם לי באופן אישי זה כואב, החלום שלי זה ילדים צמודים יחסית וגם בעלי יותר גדול ממני והזמן די עובר.. מישהי הרגישה כמוני? למישהי ההריון השני היה הרבה יותר בקלות? הצלחתן להתגבר על לידה שהיא טראומה? תודה מראש יקירות! ♥️

מה שאת מרגישה זה לגמרי בסדר. החששות מלידה טראומתית נוספת היא ממש קשה. (אני בעצמי בהריון ראשון ועוד לא חוויתי לידה. מקווה שתהיה לידה קלה יחסית) חשבת אולי לפנות לטיפול בנושא? איזשהוא טיפול שיעזור לך להתגבר על הטראומה? מקווה שתצליחי ושולחת לך חיבוק וירטואלי

תודה רבה רעות יקירה! בעזרת השם שתהיה לך לידה קלילה עם ידיים מלאות!! האמת לא חשבתי על טיפול מסוים.. יכול להיות שהכל הלך לי קשה כי עשו לי זירוז וזה לא בא לבד.. אני יודעת ומכירה לידות מאוד קלות של הסביבה הקרובה שלי.. אבל זה תלוי בהרבה גורמים. פשוט מעניין אותי לדעת איך נשים אחרות התגברו על הפחד והחששות וכן הצליחו להיכנס להריון.. כי אני מעלה בדעתי כבר אופציות אחרות ומקווה שאני לא מדברת שטויות עם עצמי חחח

ממליצה לך ללכת לעשות עיבוד לידה זה יכול ממש לעזור לך להציף את הפחדים מהלידה הקודמת ולהרגיש שאת משתחררת מזה ומתחילה דף חדש לקראת היריון ולידה חדשים ואחרים

תעשי עיבוד לידה בביח. בביח הר הצופים יש. אני עברתי וזה ממש עזר וצוות מדהים

אני יכולה להגיד לך שההריון והלידה ה1 שלי היו מאודדדד טראומטיים, הייתי באמצע תואר ראשון ובאחד הימים התחלתי פשוט לדמם, הלכתי ואמרו שיש לי שליית פתח. משבוע 20 הייתי בשמירה עם דימומים וצירים שלא הצליחו להשתלט עליהם. בסוף ילדתי בשבוע 26 בקיסרי חירום אחרי התפרדות שליה. התינוק היה בפגיה 3 וחצי חודשים שהיו נוראייםםםםם כי כל יומיים בערך אמרו לנו שהוא לא בחיים ועד שהצליחו להחיות אותו.... כל הזמן דאגו להגיד שיש לו בעיה בכל מערכת אפשרית. השתחררנו עם חמצן הביתה כי הוא פשןט היה עושה הפסקות נשימה כלללל הזמן ומכחיל, שלא לדבר על זה שלא הצליח לסנכרן בין הנשימה לאוכל וישר איך שהייתי שמה לו בקבוק הוא היה מכחיל... וזו רק ההתחלהההה...פיזיותרפיות, ריפוי בעיסוק... היום ב"הההה הוא בן 8 וחצי וצמצם ב99% את הפערים... אין לו בעיה בשוםםםם איבר ,אפילו לא בעיניים, שזה הכי מצוי.... מקווה מאודדדדד שעודדתי אותך🤗 והלידה ה2 ...חלוםםםםםם.... סחבתי עד 36, היו לי צירים שהתקדמו מאודדדדד מהר והגעתי לבית חולים עם פתיחה 9. ילדתי תוך רבע שעה , ללא אפידורל, אפילו נשארתי עם הבגדים שלי כי לא הספיקו להחליף לי...🤗

מה הלחץ? תני לעצמך כמה חודשים לעבד ולהירגע ולחזור לעצמך, גם גופנית וגם נפשית, בעלך צריך להבין את זה..

גם אני עברתי לידה ראשונה קשה , 33 שעות בחדר לידה, האטות בדופק, זירוזים למיניהן, חתכו אותי ויילדו בוואקום , אשפוזים וזיהומים לי ולעובר... אבל אחרי שנה וחצי כבר רציתי ילד נוסף והייתי כמובן עם חששות, אבל הנחתי שיהיה יותר קל וקיוויתי כמובן.. וככה היה אני מאמינה שלידה שנייה יותר קלה מהראשונה וכל לידה היא שונה

תודה רבה אהובות על התמיכה והרעיונות ♥️ ו- mor בעלי הכי מושלם ומבין ומכיל בעולם!! זה רק משותף של שנינו.. אני מאוד רוצה אבל אני מכירה את עצמי והפחד לא יעבור.. כמו כל דבר בחיים שמפחדים ומדחיקים אותו. הזמן לא בהכרח ״מרפא את הכאב״ לא במקרים כאלה.. כנראה שיש פתרונות כמו שהציעו למעלה.. לא הכרתי את זה. תודה לכן בנות !