היי בנות.. אני בת 26 עם תינוק בן שנה וחצי ובהריון בחודש שביעי.. אני נישואין שניים של בעלי ויש לו 2 ילדים מהנישואין הראשונים... אני כרגע נמצאת במצב שלא יכולה לסבול אותו ואת הילדים שלו 🙄 לא יודעת כבר אם זה ההורמונים או כי הם פשוט מעצבנים ברמותתת ומעלים לי את הסעיףף!! חושבת על להתגרש להיפרד ולצאת מהמערכת יחסים הזאת.. מרגישה שהיא לא עושה לי טוב ורק נמצאצ במצבים של סטרס ועצבים כל ההריון הזה ...! מה הייתן עוושת במקומי?? מרגישה מתוסכלת ובלחץ ובפחדים

השאלה עם הרגשת ככה לפני ההריון

הבעיה שלפני ההריון הייתי אחרי לידה עם תינוק קטן ולפני כן שוב בהריון 🤦🤦🤦 הקשר היה בעייתי עם הילדים והמפגש הראשוני לא היה רחוק מהחתונה וההריון.. כך שאין לי ממש תשובה על זה. לא זוכרת את עצמי "אוהבת אותם"

השאלה עם את אוהבת אותו לגבי עצבים אני יכולה להגיד לך על עצמי שההריון עשה אותי עצבנית ברמות ואף אחד לא בא לי בטוב

אותו אני אוהבת. אין ספק שלפני ההריון הראשון זה היה הקשר הכי מושלם ומדהים בעולם.. פשוט החיים השתנו לגמרי מהרגע שהוא נולד..

יש להם אמא? הם חיים איתם? אחותי הגדולה במצב שלך רק שהילדים של בעלה חיים איתה (היא סובלת בטירוף קשה לי לשמוע כי הילדים חסרי ישע אבל אי אפשר לשפוט אותה....)

הם חיים עם האמא אבל נמצאים אצלי הרבה.! כל פעם שהם באים אני נמצאת בסף עצבים גבוההה ולא מצליחה להירגע. רק מחכה שילכו

ברור לי שהילדים מסכנים וחסרי ישע. ובגלל זה אני גם לא מוציאה את זה עליהם וזאת אחת הסיבות שאני חושבת להיפרד כדי שלא יצטרכו לחוות אתזה.מאמינה שהם שמים לב וגם להם לא נעעים להיות ליידי 🙄🤦👿

אוקיי לפחות הם לא חיים איתך! אצל אחותי זה פקעת עצבים כי היא חיה איתם ובאמת סובלת (יכול להיות שהיא סתם אנטי....) אבל לפחןת הם לא חיים איתך. אבל במה הם מפריעים? כאלו בסוף מה שחשוב זה את ובעלך אז תבלעי את הרוק שבאים וזהווווו לא חבל לפספס את מערכת היחסים הזו?

פרזיטים. עושים בלגן ולא מסדרים אחריהם. התנהגות של דור דוחה..לא יודעת אנחנו לא היינו כאלה!!! בלי כבוד לאף אחד פשוט דוחה..

כל דבר שאני אומרת או מבקשת מסתכלים עלי כאילו נפלתי מהירח.. קצת כבוד למקום שאתם נמצאים בו....🙄🙄🙄🙄

אם היו חיים איתי כנראה שמזמן הייתי עוזבת

מה בעלך אומר

במקומך - נושמת עמוק ומחכה עד חודשיים אחרי הלידה ברור שזה ההורמנים. ואם לא אז גם אחרי הלידה תגיעי לאותה מסקנה

עכשיו את בהריון בחודש מתקדם אז כל דבר יעצבן אותך.

כל המשפחה של בעלי מאוד שומרים עליהם. לא מחנכים לא כועסים.. סוג של בגלל הגירושין אולי.. וגם בעלי כזה. לא ממש מגיב ומנסה להרגיע אותי

חלום שלי שיהיה איתם בחוץ!! עכשיו עם הקורונה הזאת והזומים הן גם לומדות מהבית לפעמים ואז זה ממש סיוט!