שבוע 29.9 פלוס 4 שזה אומר עוד לא מעט זמן אני עם סכרת הריון , לא קל לי בלשון המעטה סובלת ברמות עינויים מהתפריט החולני חסר דופק הזה , אבל נניח שאני כמו רובוט עושה מה שצריך הבעיה שהכי מקשה עלי זה בעלי והמשפחה שלו באופן תמידי אמא שלו רק מזלזלת.בתזונה שלי שאני מגזימה מדי , שאני לוקחת את זה לקיצון, לא יקרה כלום הכל שטויות. אני לוקחת.דברים יותר מדי ברצינות ועוד ועוד, כמובן שהוא גדל בסביבה הזאת אז הוא לא שונה ממנה ותמיד תחושה שבמקום לחזק אותי הוא כאילו רק מחכה שאפול, כבר יש לי תחושה שהוא רוצה שיקרה לי משהו בלידה שהתינוקת תשאר איתו ועם אמא שלו. כל הזמן את קיצונית הלוואי והיית לוקחת ברצינות ככה דברים אחרים ועוד שלל מילים. קשה לי עם זה במקום גב ותמיכה ומילות עידוד אני כאילו מקבלת שיפוטיות וביקורת. עכשיו רבנו ברמות כי היינו אמורים לנסוע לסופר ואני צמודה לתפריט והוא אמר לי תוכלי משהו בקליל כי לא נהיה שם שעתיים ואני אמרתי שא אין מה לאכול מה שבשבילי אין כלום בבית והתפוצצתי כי די כמה אפשר להסביר אני לא מתכוונת לזלזל ולא לסטות מהתפריט וכן אם אחליט להישבר זה יהיה בשביל משהו טעים ולא פיתה לבנה והוא ניתק לי אחרי ריב מסתבר שהתקשר אלי להגיד לי שהוא למטה והטלפון היה על שקט והייתי עם הטלפון השני ביד ולא שמעתי את השיחה הוא רשם לי שהוא למטה ואם הוא עולה לא הולכים לשום מקום ועכשיו הוא העניש אותי שלא הולכים לסופר ונשארתי בלי כלום אני לא אתחנן אני מעדיפה לא.לאכול ושהערכים יפלו מאשר להתחנן שנלך.. הרי הוא מבין שאני תלויה בו לקניות גדולות