שלום רב, היחסים שלי עם חמותי אף פעם לא היו טובים. אבל אני מנסה לשמור על אווירה טובה ולהיות נחמדה אלייה ונראה שגם היא משתדלת עד שהיא שוב מתחילה עם הסצנות שלה. כשטסנו לחו"ל כולם ביחד היא עשתה סצנה, בחתונה שלי היא עשתה סצנה, כשחזרתי מחדר לידה עם הבן הראשון היא עשתה וואחד סצנה, בברית של הבן השני היא עשתה סצנה ועוד סצנה היא עשתה כשחזרה מחו"ל אחרי שאמא שלה נפטרה האשימה אותנו בכל מיני דברים. זה הרבה הרבה לפרט מה קרה ומה היה בכל הפעמים אז אני פשוט אספר מה קרה הפעם. היא לקחה את הבן הבכור ביום חמישי בערב , אני נשארתי עם הבן הקטן בן החודשיים והתכוננתי ליום הולדת של הבן הבכור ביום שבת. ביקשתי שתחזיר את הבן הבכור ביום שבת בשעה 13-13:30 כי אני רוצה להיות איתו קצת לפני שהאורחים באים. יום שבת הגיע והיא לא הייתה מוכנה להחזיר אותו אמרה שהוא חייב לישון שהיא לא מוכנה להרים אותו וכל מיני כאלה. אמרה לה שתשכיב אותו פשוט יותר מוקדם ואם קשה לה אני מוכנה לבוא לקחת אותו בעצמי אז היא התחילה להגיד לי ש"אל תתחילי שוב" לא הבנתי מה זה היה והיא דיברה אליי ממש בטון מזלזל . היא הביאה את הילד בשעה 16:00 ושמה קצוץ על מה שאמרתי. כשהיא באה אני כבר אירגנתי הכל וניפחתי בלונים לפי צבעים ועשיתי הכל ממש יפה ומושלם ואז היא באה עם 2 בלונים לא קשורים ותולה לי על הסידור שעשיתי (2 בלונים ירוק צהוב) אני לא התחצפתי פשוט אמרתי לה " ג'ניה, אני סידרתי את הבלונים לפי צבעים" והיא זרקה את הבלונים שהיא הביאה על הריצפה ואומרת "אז תזרקי אותם לפח" אמרתי לה "ג'ניה בבקשה אל תתחילי", אז היא אומרת לי "את התחלתי אני הולכת" וזהו היא הלכה ... פרט מאוד חשוב לציין- היא לבד בארץ ובעלי\הבן שלה עבד באותו היום. האורחים היו רק בני משפחה שלי. מכאן שהסקתי שהיא עשתה את כל הסצנה הזאת כי לא רצתה להיות איתנו. מה שהיא אמרה לבעלי זה שצעקתי עלייה. לא צעקתי עלייה. אבל אני ידועה כבחורה צעקנית אז לא ידעתי איך לשכנע את בעלי והיא ידעה בדיוק לקחת את התכונה הכי דפוקה בי שלא קשה לפקפק בה ולדחוף אותה לבעלי. ובעלי אומר לא קשה להאמין שצעקת אולי צעקת ולא שמת לב את עושה את זה הרבה. בקיצור אני לא הצלחתי לשכנע את בעלי שלא צעקתי. ועוד הוא הוסיף מה היה אכפת לך שהיא תלתה את הבלונים ושלאמא שלי לא הייתי אומרת את זה. ואני אומרת לו שהיחסים שלי עם אמא שלי חופשיים ואני לא מתביישת להגיד לה שאני השקעתי בעיצוב ושתוריד את הבלונים ולאמא שלו דיברתי יפה ובנועם הרגשתי נוח לספר לה שהבלונים מסודרים לפי צבעים ובכלל מה הבעיה בזה? ולמה בכלל היא צריכה לבוא ולתלות לי דברים בבית? ולשנות לי דברים? וזה שהיא לא הקשיבה והביאה את הילד מתי שבא לה ? בקיצור הגעתי להחלטה שאני יותר לא מדברת איתה כי 5 שנים שבהם היא מתעללת בי ומספרת שקרים לבעלי נמאסו עליי ואני יותר לא מביאה לה את הילדים כי אני לא מוכנה שתחשוב שאם היא עוזרת לי איתם אז היא הפכה להיות אמא של אחד מהם ויכולה להחליט מה איתם. אני כל כך כועסת שבעלי לא מאמין לי ושהיא פשוט רימתה אותו ... מה אני יכולה לעשות??? לגבי הסצנות שסיפרתי למי שיש כוח לקרוא אני מפרטת כאן- כשטסנו לחו"ל כולם ביחד היא עשתה סצנה- היא האשימה אותי שם שגרמתי לבן שלה להיות טבעוני ועד שהוא הכיר אותי הוא היה נורמלי. פרט לא פחות חשוב הוא שאני אוכלת בשר עד היום. והוא עדיין טבעוני . בחתונה שלי היא עשתה סצנה- קיבלנו מגש אוכל לחתן ולכלה והיא התחילה להתעצבן ולהגיד שיש לה אורחים שניתן לה גם אוכל בסוף היינו צריכים לתת לה מהמנות של החתן והכלה . כשחזרתי מחדר לידה עם הבן הראשון היא עשתה וואחד סצנה- היא צעקה שאנחנו לא נותנים לה לעשות לכלום והיא לא יכולה סתם לשבת ולנוח והיא דרשה שאתן לה להחזיר את הילד ואני רק ילדתי ואני זוכרת שלא הייתי מסוגלת לתת לאף אחד להחזיק אותו והיא התעצבנה מאוד וממש לא הבינה אותי. יומיים אחרי לידה עם נפיחות וקושי גדול ללכת פשוט ישבתי בכיסא וספגתי את הצרחות שלה ואת טריקת הדלת שלה. בברית של הבן השני היא עשתה סצנה - אני לא הייתי פשוט בסוף הברית היא הסתובבה עם פרצוף תחת. אחר כך בעלי סיפר לי שהיא אמרה לו שהוא לא נותן לה מספיק תשומת לב. ועוד סצנה היא עשתה כשחזרה מחו"ל אחרי שאמא שלה נפטרה האשימה אותנו בכל מיני דברים- אני קניתי לה את הכרטיס טיסה בדקה תשעים, אני הדפסתי לה ועשיתי לה ביטוח, אנחנו לקחנו אותו לרכבת ואספנו אותה לשם. כל שישי שבת היינו באים אלייה ואחרי זה פשוט התחילה לצרוח עלינו אחרי שייעצנו לה שאת הירושה שקיבלתי שתכסה את המינוס והיא אמרה שהיא לא מעוניינת היא רוצה לבזבז את זה כי זה יעזור לה באבל. בקיצור אני מרגישה הפעם שאני ממש שונאת אותה. איך ייתכן שהיא משקרת לו ככה? רק ילדתי וקשה לנו בבית גם ככה עם השינוי הגדול הזה, והיחסים גם ככה לא קלים והשינה לא כל כך טובה ואז היא באה ומוסיפה אש , כאילו המטרה שלה להביא לפרידה שלנו... איך להתמודד עם האישה הזאת?

כל כך מבינה אותך, גם חמותי לא טלית שכולה תכלת בלשון המעטה. וגם אני אחרי הלידה הראשונה התפוצצתי. יכולה להגיד לך שאחרי הלידה את מפוצצת הורמונים וכל דבר קטן מפריע ומעצבן והופכים נמלה לפיל. זה עובר עם הזמן, את צריכה ללמוד איך לחיות איתה, כשמתחתנים עם בן זוג מתחתנים גם עם המשפחה שלו. תנסי ליזום כמה שפחות אינטראקציות איתה, שבעלך יהיה החוט המקשר ביניכן ותנסי באמת כמה שיותר להתעלם ולא לעשות מכל דבר איתה סיפור גדול. לגבי הבלונים אני מבינה שזה היה לך קריטי אבל היית יכולה לנסות להציע לשים אותם במקום אחר שיותר יתאים בשביל לא לפגוע בה. זה שהיא לא הביאה אותו בזמן היית צריכה להפעיל פה את בעלך, שהוא ידבר ויריב איתה לא את!

וואלה הייתי הפעם מוכיחה כי כבר זה לא בסדר שהיא מסכסכת בניכם הייתי מתקשרת ושואלת אותה בהכי יפה ומכובד למה אמרת לו סתם דברים?? ורואה איך היא מגיבה ומקליטה את הכל!! וסתם בשביל גם להראות לבעלך שאת נחמדה אליה תשחקי את המשחק שלה ותתמסכני תגידי לה את יודעת כמה אני אוהבת אותך ואני משתדלת ובלה בלה בלה

וואי מבינה אותך ממש!! חמותי כבר מטמטמת אותי ! אני לא מסכימה עם זה בכלל שהיא מסכסכת בינך לבין בעלך ונכנסת באמצע והוא בתור בעלך אמור להקשיב לך ולהאמין לך גם . הרי אם היית צועקת עליה באמת אני מניחה שלא הייתה לך בעיה להודות בזה . את פשוט צריכה להזכיר לו שהוא התחתן איתך ולא עם אמא שלו ואתם (את, הילדים והוא) זאת המשפחה שלו ואתם אמורים להיות בראש סדר העדיפויות שלו (כמובן לא לזרוק אותה לפח אבל עדין להאמין בך כי אם אין בינכם אמון זה ממש גרוע) תהיי חזקה מאמוש ותילחמי עם המשפחה שלך ועל הזוגיות שלך ואל תתני שיכנסו בינכם באמצע

דניאל עצם זה שהסיטואציה גרמה להם לריב זה כבר סכסוך שהיא יצרה והיא ידעה בדיוק מה להגיד כדי שזה יקרה. אני לא חושבת שלערב כל פעם את הבן זוג במריבות זה נכון אני חושבת שזה עושה להפך הוא יתעייף מזה מאוד ופשוט גם את תהיי אשמה למרות שאת לא.

אנונימית איך בעלך הגיב לזה? עצם העובדה שהיא כל הזמן עושה סצינות